אתלטיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 76:
תשתית מתקני האתלטיקה לאימונים ותחרויות בישראל מצומצמת יחסית. בישראל אין אולמות מקורים בעלי מסלולי אתלטיקה לאימונים או תחרויות אתלטיקה באולמות (רק במהלך 2020 צפוי להיפתח אולם הוולודרום במרכז הספורט הדר יוסף בת"א שישמש גם לאימוני אתלטיקה באולם). לעומת זאת קיימים בישראל לא מעט מסלולי אתלטיקה במגרשים פתוחים המשמשים לרוב לאימון לחובבנים וכן מספר אצטדיונים המותאמים לאירוח תחרויות צנועות שכוללים יציעים לקהל ו-8 מסלולי ריצה תקניים (מגרשי האימונים בארץ מכילים לרוב 2–4 או 6 מסלולים בלבד וחלקם לא באורך מסלול אולימפי תקני אלא קצרים יותר).
 
אצטדיון האתלטיקה הראשון שנפתח בישראל הוא [[אצטדיון המכביה]] בתל אביב שנפתח ב-1932 לקראת המכביה הראשונה. גם [[אצטדיון ימק"א]] בירושלים שנחנך ב-1933 כאצטדיון רב תכליתי וכלל יציע אבן מצידו המערבי לכמה מאות צופים אירח למשל את [[אליפות ארץ ישראל באתלטיקה 1935|אליפות ארץ ישראל הראשונה באתלטיקה לגברים]] בנובמבר 1935 (האליפות המקבילה לנשים התקיימה אותה שנה בתל אביב) וכן את אליפות [[ארץ ישראל]] השנייה אך בהמשך השימוש בו כאצטדיון אתלטיקה בוטל לאחר שנחנך האצטדיון בגבעת רם ואילו בו הותקנו יציעים נוספים לאוהדי הכדורגל מאחורי השערים שהפכו ליציעים המרכזיים. אצטדיון אתלטיקה נוסף היה [[אצטדיון רמת גן|האצטדיון הלאומי]] ב[[רמת גן]] שנפתח ב-1950 לקראת המכביה השלישית וכלל מסלולי אתלטיקה (תחילה מסלולי עפר כבוש ומ-1968 מסלולי אספלט). באצטדיון המכביה והאצטדיוןואצטדיון הלאומירמת גן בוטלו מסלולי האתלטיקה לפני זמן רב. גם ב[[אצטדיון קריית אליעזר]] בחיפה ו[[אצטדיון וסרמיל]] ב[[באר שבע]] כללו מסלולי אתלטיקה מהסוג הישן, אך לאחר שנפתח בעיר חיפה אצטדיון אתלטיקה עם מסלולי [[רקורטן]] בנווה שאנן, השימוש במסלולים בקריית אליעזר בוטל, מה גם שכלל פחות מסלולים מהתקן.
 
כיום אלו אצטדיוני האתלטיקה בישראל המיועדים לאימונים ותחרויות. אצטדיונים נוספים נמצאים בהליכי תכנון ברחבי הארץ ומלבד זאת קיימים תוכניות שדרוג לאצטדיונים הללו ולאצטדיוני אתלטיקה ותיקים נוספים.