הבדלים בין גרסאות בדף "נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם"

אין תקציר עריכה
בעשורים הראשונים לקיומה השתדלה ישראל לפתוח נציגות דיפלומטית בכל מדינה שהסכימה לכונן עמה [[יחסים דיפלומטיים]], מתוך רצון לבסס את מעמדה [[הקהילה הבינלאומית|בקהילה הבינלאומית]], בפרט בשל [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]. ישראל עשתה מאמצים רבים להתקרב אל מדינות [[אסיה]] ו[[אפריקה]], שהחלו להשתחרר באותן שנים מעול ה[[קולוניאליזם]]. בשנים [[שנות ה-50 של המאה ה-20|1950–1959]] עלה מספר הנציגויות התושבות של ישראל בעולם מ-37 ל-80. בשנת [[1967]], ערב פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], היו לה כבר 96 נציגויות דיפלומטיות תושבות ברחבי העולם{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/mfaheb/aboutus/pages/foreign_relation.aspx התפתחות יחסי החוץ של ישראל 1948 עד 2003], באתר [[משרד החוץ]]}}.
 
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים חלה פגיעה במעמדה הבינלאומי ישראל, דבר שגרם לצמצום מספר המדינות שעמן קיימה יחסים דיפלומטיים. כפועל יוצא, נאלצה ישראל לסגור רבות מנציגויותיה בעולם. האירועים הבולטים ביותר בהקשר זה הם ניתוק היחסים עם [[ברית המועצות]] ועם מרבית מדינות [[הגוש המזרחי|הגוש הקומוניסטי]] אחרי [[מלחמת ששת הימים]] וניתוק היחסים עם מרבית מדינות [[אפריקה]] בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום כיפור]]. רק עם השתנות הנסיבות הדיפלומטיות בעקבות סיום [[המלחמה הקרה]] ותחילתו של [[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני|תהליך שלום]] בין ישראל לשכנותיה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], התאפשר כינונם מחדש של מרבית היחסים הדיפלומטיים שנותקו. בד בבד, נפילת [[מסך הברזל]] הביאה ליצירתן של מדינות חדשות רבות ב[[מזרח אירופה]] ו[[מרכז אסיה]], שרובן שאפו לכונן יחסים עם ישראל. ואולם, לא בכל מדינה שעמה כוננו או חודשו היחסים נפתחה גם נציגות דיפלומטית ישראלית. בפועל, ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], מחזיקה ישראל נציגות דיפלומטית תושבת רק בכמחצית מהמדינות שעמן יש לה יחסים דיפלומטיים מלאים. בשנת [[2019 בישראל|2019]] פתחה ישראל את הנציגות הדיפלומטית האחרונה שלה, ב[[קיגאלי]] בירת [[רואנדה]], אולם עם אישור [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] ל[[2019|-2019]] נקבע גם כי ישראל תסגור 7 נציגויות דיפלומטיות{{הערה|{{דבר ראשון|שי ניר|מי צריך שגרירות בדבלין?|104561|12 בינואר 2018}}}}.{{ש}} ב-2020, בעקבות חתימת [[הסכמי אברהם|הסכמי הנורמליזציה עם מדינות במפרץ הפרסי]], הודיע משרד החוץ על כוונה לפתוח שגרירויות באיחוד האמירויות הערביות{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/first_meeting_with_a_team_of_the_uae_and_the_us דיונים ראשונים בדרך לפתיחה הדדית של שגרירויות בישראל ובאיחוד האמירויות ], אתר [[משרד החוץ]], 31 באוגוסט 2020}} ובבחריין{{הערה|{{ישראל היום|שמעון יעיש|בכירים במשרד החוץ: "ישראל תפתח שגרירות בבחריין בהקדם האפשרי"|800201|12 בספטמבר 2020}}}}.
<gallery mode="packed">
קובץ:Israeli Embassy Washington DC 3221.JPG|ממוזער|[[שגרירות ישראל בוושינגטון]]