מר זוטרא בר מר זוטרא – הבדלי גרסאות

מ
הגהה, החלפות (התיישב ), הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות, קישורים פנימיים
(←‏עלייתו לארץ ישראל: מר זוטרא בר מר זוטרא התישב בטבריה, היה מראשוני הסבוראים, היה בנו של ראש הגולה בבבל היה מיוחס לבית דוד, והוא וצאצאיו אחריו, במשך שבעה דורות, עמדו בראשות הנהגה התורנית. זו למעשה הייתה תחילתה של הישיבה הארצ-ישראלית (ישיבת גאון יעקב) ובכך היוותה כממשיכתה הסמלית של מוסד הסנהדרין. למעשה ישבה הישיבה בטבריה זמן כה רב עד שגם כאשר היא עברה לירושלים היו נקראים לעיתים ראשיה בשם "גאון טבריה".)
מ (הגהה, החלפות (התיישב ), הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות, קישורים פנימיים)
 
'''מר זוטרא בר מר זוטרא''', או '''מר זוטרא השלישי''', היה בנו היחיד של [[ראש הגולה]] ב[[בבל]], [[מר זוטרא, ראש הגולה|מר זוטרא השני]], בתחילתה של תקופת ה[[סבוראים]]. אביו מרד בשלטון ה[[סאסאניםהאימפריה הסאסאנית|סאסאני]], ולאחר דיכוי המרד על ידי צבאו של המלך [[קבאד הראשון]] נתלה על גשר העיר [[מחוזא]]. מר זוטרא הבן, שלפי המסופר ב[[סדר עולם זוטא]] נולד ביום תלייתו של אביו ונקרא על שמו של אביו, עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[ד'ר"פף]] ([[520]]) וישב שם בראש ועד החכמים. בתקופה זו פעלו בבבל חכמי ה[[סבוראים]]הסבוראים.
 
==לידתו==
משרת ראש הגולה בבבל, ראש ההנהגה המדינית של היהודים בבבל והסמכות העליונה לעניינים פנים-יהודיים, הוחזקה בידי משפחה המיוחסת לדוד המלך, ל[[יהויכין]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] ול[[זרבבלזרובבל בן שאלתיאל]]. לרוב הוכר ראש הגולה על ידי השלטון כנציג היהודים.
 
מר זוטרא האב היה ראש הגולה בבבל במשך כ-20 שנה. בתקופה זו החמיר מצבם של היהודים בבבל, ובעקבות גזרות ופוגרומים החליט למרוד בשלטון הסאסאני. בתחילה נחל מר זוטרא האב ניצחון ובמשך כשבע שנים מלך בעיר [[מחוזא]]. בסופו של דבר המרד דוכא, וראש הגולה [[צליבה|נצלב]] עם ראש הישיבה, רב חנינא, שהיה סבו. בו ביום [[לידה|ילדה]] אשת ראש הגולה בן, וזה נקרא על שם אביו - זוטרא.
 
==עלייתו לארץ ישראל==
מר זוטרא הבן, בנו היחיד של ראש הגולה, נותר הנצר היחיד למשפחת ראש הגולה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת [[ד'ר"פף]] ([[520]]){{הערה|1=סדר עולם זוטא.}}. שם נתקבל בכבוד גדול, וישב בראש ועד החכמים, הוא וצאצאיו. מר זוטרא בר מר זוטרא התישבהתיישב בטבריה, היה מראשוני ה[[סבוראים|סבוראים,]], היה בנו של ראש הגולה בבבל היה מיוחס לבית דוד, והוא וצאצאיו אחריו, במשך שבעה דורות, עמדו בראשות הנהגה התורנית. זו למעשה הייתה תחילתה של הישיבה הארצ-ישראלית (ישיבת גאון יעקב) ובכך היוותה כממשיכתה הסמלית של מוסד הסנהדרין. למעשה ישבה הישיבה בטבריה זמן כה רב עד שגם כאשר היא עברה לירושלים היו נקראים לעיתים ראשיה בשם "גאון טבריה".
 
על מועד עלייתו של מר זוטרא בר מר זוטרא לארץ חלוקות הדעות. לדעת החוקר הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], בספרו "דורות הראשונים", הסתתר מר זוטרא הבן כ-30 שנה בבבל, ואחר כך עלה לארץ ישראל. מה שהשפיע עליו בהחלטתו לעלות לארץ ישראל היה מאיסת ה[[שררה]]. לטענה זו התנגד רבי [[זאב וולף רבינוביץ']], שכן משרת ראש הגולה בבבל בוטלה לאחר המרד{{הערה|1="שערי תורת בבל" עמוד 302-303.}}.
החוקר ר' יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים", טען שנפלה טעות סופר בסדר עולם זוטא לגבי שנת עלייתו של מר זוטרא הבן לארץ. לדעתו, יש לדחות אותה בכ־70 שנה, והנוסחה הנכונה בספר היא שנת [[ד'שמ"ט]] ([[589]]). טענה זו נתקלה בהתנגדות מצד חוקרים אחרים{{הערה|1=רבי [[אלעזר אטלס]], "[[השנה]]", [[ה'תר"ס]]; "שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.}}.
 
לדעתם של החוקרים [[אייזיק הירש וייס]] ור' יצחק אייזיק הלוי, מר זוטרא הבן היה זה שהביא את ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] לארץ ישראל ולימד אותו שם. בארץ ישראל היו חכמים שפעלו ב[[הגליל|גליל]], ולפעמים היו נשלחות אליהם שאלות מן הגולה{{הערה|1=המחלוקת בין [[רב אחאי]] לרב שמואל בריה דרב אבהו, בנושא [[שמואל בריה דרב אבהו#המחלוקת ב"עיזא כרכוז"|"עיזא כרכוז"]], נשלחה לחכמי ארץ ישראל - בבלי, חולין נט ע"ב.}}. בני ארץ ישראל שמחו לקבל את התלמוד הבבלי שהביא עמו מר זוטרא, ולמדו אותו ממנו תחת התלמוד הירושלמי, שפסיקת ה[[הלכה]] על פיו היא קשה. ברם, טענה זו אינה מוסכמת, והיא ספגה ביקורת מפני שהיא סותרת מקורות היסטוריים שונים{{הערה|1="שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.}}.
 
==צאצאיו==
 
{{מיון רגיל:זוטרא בר מר זוטרא}}
[[קטגוריה:סבוראים]]
[[קטגוריה:גאוני ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:סבוראים]]
[[קטגוריה:ילידי 502]]