תאוריית קלוצה-קליין – הבדלי גרסאות

התיאוריה שפותחה בשנת [[1921]] על ידי [[תיאודור קלוצה]] היתה הרחבה של [[תורת היחסות הכללית]], ולפיה די בכוח הכבידה כדי לתאר את כל תופעות הטבע, אלא שהוא פועל ב[[מרחב-זמן]] בעל חמישה מימדים. כך גם הציע [[גונר נורדסטרום]] שנים ספורות טרם לכן בתורת כבידה מקורית משלו, ואשר התצפיות סתרו את חיזוייה<ref>Theodor Kaluza, On the problem of unity in physics, Sitzungsber. Preuss. Akad. Wiss. Berlin. (Math. Phys.) 966-972 (1921)</ref>.

בשנת [[1926]] הציע [[אוסקר קליין]] כי המימד הרביעי שנתווסף לשלושת מימדי המרחב הוא [[מעגל]] זעיר ב[[רדיוס]] R שלא ניתן לצפות בו במציאות הגשמית, ולכן נראה העולם כבעל ארבעה מימדים בלבד ובו שני כוחות יסוד<ref>Oskar Klein, Quantum theory and five dimensional theory of relativity, Z. Phys. 37 895-906 (1926)</ref>. עם זאת, מכשירי מדידה עתידיים שיוכלו לנצל אנרגיות גבוהות מ-R/1 יגלו, לסברתו של קליין, כי לעולם יש למעשה חמישה מימדים, ובהם מגולם הכוח האלקטרומגנטי בתוך כוח הכבידה.