שומרונים – הבדלי גרסאות

'''שומרונים''' (ב[[עברית שומרונית]]: '''ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ‎ שָׁמֶרִים''', במשמעות שומרי התורה) הם [[עם]] ו[[קבוצה אתנית]]-[[דת]]ית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של [[שבטי ישראל|בני ישראל]]. מרבית השומרונים חיים כיום ב[[הר גריזים]] ליד שכם ובעיר [[חולון]]. [[שפה|שפתם]] של השומרונים דומה ל[[עברית עתיקה]], ואורח חייהם מתבסס על [[נוסח השומרונים לתורה|נוסח ייחודי של התורה]] (הכתוב ב[[כתב שומרוני]], שהוא דומה ל[[הכתב העברי הקדום|כתב העברי הקדום]] אך שונה מעט ממנו, ומכיל שינויים עלילתיים קלים). במהלך ההיסטוריה נתגלעו מחלוקות בעלות אופי דתי בין השומרונים לבין [[יהודים|היהודים]]. לאורך ההיסטוריה חוו השומרונים פרעות ומעשי טבח, על ידי [[האימפריה הביזנטית|הביזנטים]], ה[[ערבים]], ה[[צלבנים]] וה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayetze/gel.html|הכותב=|כותרת=ד"ר יעקב גלר|אתר=אוניברסיטת בר אילן|תאריך=}}}} אוכלוסיית השומרונים מנתה מעל למיליון נפש בימיו של מנהיגם הנערץ, [[בבא רבה]], ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]]. אך עד תחילת [[המאה ה-20]] שרדו כ-130 נפש בלבד,{{הערה|1=[http://www.thesamaritanupdate.com חדשות השומרונים] באנגלית}} מה שהפך אותם לאחת העדות הקטנות ביותר בעולם. מאז השתקמה מעט הקהילה והיא מונה כ-780 נפשות.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=עם מי מתחתנים השומרונים?|כתובת=https://shomronim.co.il/זוגיות-מעורבת|מידע נוסף=אתר הקהילה השומרונית}}}}.

ניצחון ה[[אסלאם|מוסלמים]] ב[[קרב הירמוך]] בשנת [[636]] הוביל לבריחתם של שומרונים רבים. במהלך המאה התשיעית החריבו המוסלמים בתי כנסת יהודיים ושומרוניים רבים. במאה העשירית השתפרו היחסים בין המוסלמים, היהודים והשומרונים. במאה הארבע-עשרה [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|שלטו בארץ]] ה[[ממלוכים]], שפגעו באתרים המקודשים לשומרונים והפכו אותם ל[[מסגד]]ים. בשל העובדה כי מוחמד לא שמע על השומרונים או הכיר את דתם, חשבחשבו [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|ו הכובשים הערבים]] והמוסלמים כי השומרונים הם "[[פגאנים]]" ולכן יש לנהוג בהם כמו שמורה [[הקוראן]] ביחס לכופרים ולהשמידם אם לא יתאסלמו, בשל כך שומרונים רבים נאלצו להתאסלם כדי להישאר בחיים.

| [[יבנה]]{{הערה|1=איתמר טקסל, [[אוניברסיטת תל אביב]] [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=17&subj_id=475&id=1088 יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי] - רשות העתיקות}}

| חג'ה{{הערה|1=השם בכתובים : קריית חג'ה}}