לימוד בעל פה – הבדלי גרסאות

בתחומי לימוד מסוימים, לימוד בעל פה היא שיטת הלימוד היחידה המאפשרת ללמוד חומר במהירות וביעילות. שיטה זו מתאימה במיוחד למידע מילולי (כמו למידת רשימות [[מילה (בלשנות)|מילים]]) משום שהמידע בזיכרון לטווח הקצר [[קידוד (זיכרון)|מקודד]] באופן [[קול|צלילי]]-[[פונולוגיה|פונולוגי]] המבוסס על ה[[שמיעה]]{{הערה|שם=קוגניטיבית}}. כך למשל, כאשר יש ללמוד [[אלפבית]] בשפה חדשה, או [[אוצר מילים]] בשפה זרה, או הטיה של [[פועל (בלשנות)|פעלים]] יוצאי-דופן, זאת כיוון שלרשימות אלה אין מבנה פנימי ברור, או שהמבנה הפנימי שלהן סבוך מכדי שניתן יהיה ללומדו באופן ישיר ובזמן קצר (דוברי [[שפת אם]] ואלה הדוברים שפות רבות, מסוגלים לתפוס באופן אינטואיטיבי את חוקי השפה ויכולים להטות אפילו פעלים יוצאי דופן אשר לא שמעו בעבר).

בחינוךב[[חינוך תורני|חינוך התורני]] מייחסים חשיבות רבה ללימוד בעל פה של מקצועות הקודש, בשל החשיבות הרבה שיש לכך ביהדות. להלן חלק מהמאמרים המובאים ב[[גמרא]]: "אם ישאלך אדם (בענייני התורה) אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד" כלומר זכור את דברי התורה בעל פה בצורה שתוכל לאומרם מיד. "אשרי מי שבא לכאן ([[העולם הבא]]) ותלמודו בידו" כלומר אשרי מי שמגיע לאחר מותו לעולם הבא וזוכר את מה שלמד בעל פה.

במרבית ה'''תלמודי תורה''' מעודדים את התלמידים להיבחן בעל פה על [[משנה|משניות]] וגמרא, בהענקת סכום כסף סמלי. ב'''ישיבות קטנות''' פועל ארגון ארצי "[[מאן דירית]]" (אשר שמו לקוח מדברי [[ספר הזוהר]] "מאן דירית מסכתא חדא, ירית עלמא חדא" שביאורם: "מי שיודע מסכת אחת ב[[תלמוד]] בעל-פה מקבל עולם שלם"). הארגון מצמיד לכל תלמיד החפץ בכך [[אברך]] שבוחן אותו מדי שבוע על דפי גמרא בעל פה, במספר דפים המותאם אישית לתלמיד. פעם בשנה נערך כנס גדול ובו מוענקים ספרי קודש לנבחנים. ב'''ישיבות גדולות''' וב'''כוללים''' פועל ארגון ארצי "[[ושננתם]]", אשר עורך פעמים בשנה בחודשים [[תשרי]] ו[[ניסן]] מבחנים בכתב, ברמת שאלות המצריכה שליטה בעל פה. במבחן הראשון נבחנים על 50 דף, ובכל מבחן נבחנים על החומר הקודם בתוספת 50 דף. לנבחנים מוענקת מלגה בסך שקל אחד לדף.