ויקיפדיה

יוסף אליהו הלר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 42:
יוסף אליהו הלר נולד ב[[פוניבז']] שב[[ליטא]] ב[[חג השבועות]] התרמ"ח, 12 במאי 1888{{הערה|התאריך המופיע בתעודותיו הוא 4 במאי 1888 על פי [[הלוח היוליאני]] שרווח אז ברחבי [[האימפריה הרוסית]]}}. אביו, משולם צבי (זלמן הירש) הלר, היה [[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] ו[[ציונות|ציוני]] נלהב, צאצא לשושלת של רבנים, בתוכם הרב [[יחיאל הלר]] ומחבר ה[[תוספות יום טוב]] הרב [[יום-טוב ליפמן הלר]]. שם אמו היה פנינה רחל.
 
הלר למד [[משפטים]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טרטו]]. עבד כראש לשכת מתרגמים ממשלתית. עקר ל[[גרמניה]] בשנת [[1920]]. למדולמד ב[[אוניברסיטת ברלין]] ובהמשך ב[[אוניברסיטת היידלברג]]. והשיגהשיג תואר דוקטורט נוסף בפילוסופיה ובמשפטים. בשנות העשרים השתתף הלר בפרוייקט של תרגום כתבי אפלטון לעברית. לצד הלר נטלו חלק בתרגום [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אריה (לאון) סימון]], ערך [[יוסף קלוזנר]]. במסגרת זו תרגם הלר את הדיאלוג [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]].{{הערה|[https://www.magnespress.co.il/api/magnes/book/5630/preview הקדמה לדיאלוג מנון מהדורת 2014] [[הוצאת מגנס]]}}{{הערה|הפרויקט יועד להתפרסם בשנים עשר כרכים, אולם בסופו של דבר פורסם רק הכרך הראשון.{{ש}}'''אפלטון מתורגם מיוונית לעברית בשנים עשר כרכים''', כרך ראשון, [[ירושלים]]: י' יונוביץ, תרפ"ט, 1929}} הלר השתתף בכתיבת [[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]] בגרמנית עד שהעבודה על זו נעצרה על ידי [[גרמניה הנאצית|הממשל הנאצי]]. הלר, שמצא את עצמו ללא עבודה, החל ללמד עברית. כמורה לעברית פגש בין תלמידותיו את פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי-אוסטרי [[וילי הנדל]] {{גר|Willi Handl}}, השניים נישאו בשנת 1936 ונולדה להם בת אחת, פנינה רחל (לימים ברקאי).
 
ב-[[1938]] נמלט הלר עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב ב[[לונדון]]. משהגיע לאנגליה לא הותר לו לעבוד על אדמתה כיון שהאזרחות בה החזיק השתייכה ל[[ברית המועצות]] שבתקופה זו צידדה בנאצים ולכן נחשב הלר לתושב זר עויין (Enemy Alien). ביוני 1941, כשנפתחה [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] והרוסים והנאצים הפכו לאוייבים, האזרחות הרוסית שלו כבר לא היתה לו למכשול והותר לו לעבוד והוא החל ללמד רוסית, שפה שכעת נעשתה מבוקשת, בבית הספר למבוגרים מרי ווארד סנטר {{אנ|Mary Ward Centre}}. לאחר המלחמה קיבל הלר אזרחות בריטית. ביושבו בלונדון שימש הלר כמזכיר לענייני ספרות (Literary Secretary) של הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד {{אנ|Zionist Federation of Great Britain and Ireland}} ופירסם חוברות בענייני יהדות וציונות מטעם הפדרציה. כמו כן ייסד, ערך וכתב ב[[כתב עת]] בשם "תרבות" שהוציאה הפדרציה.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals002105994/NLI כתב עת תרבות] באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בנוסף ל"תרבות", במהלך השנים פירסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם ה[[ג'ואיש כרוניקל]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]], [[הדואר]] ו[[העולם (שבועון)|העולם]]. בנוסף, לאחר תום המלחמה, החל הלר ללמד ב-Jews' College, [[בית הספר ללימודי יהדות בלונדון]] {{אנ|London School of Jewish Studies}}, ובין השנים 1949 — {{כ}}1953 הרצה במחלקה העברית של ה[[יוניברסיטי קולג' לונדון]]. בשנת 1956 פירסם הלר, יחד עם [[אריה (לאון) סימון|אריה סימון]], את "אחד העם: האיש, פעלו ותורתו", ביוגרפיה אודות [[אחד העם]].{{הערה|{{דבר|ברוך שוחטמן|ספר חשוב על אחד העם|1956/08/10|00600}}}}{{הערה|{{חרות|יוחנן פוגרבינסקי|אחד העם|1956/02/03|00610}}, ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1956%2F02%2F03&id=Ar00743&sk=D02FDFAC קישור להמשך הכתבה])}} חלקו של הלר בכתיבת הספר התמקד בנושא העיוני של השקפותיו של אחד העם, בעוד סימון התמקד בהיבט ההיסטורי.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_אליהו_הלר"