אמלגם דנטלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 3:
'''אמלגם''' (או '''אמלגמה''') הוא [[סגסוגת]] מתכתית המצויה בשימוש נפוץ ב[[רפואת שיניים]] לאורך 150 השנים האחרונות, והוא החומר הדנטלי העתיק ביותר אחרי [[זהב]].
כיום השימוש באמלגם לשחזור שיניים שנוי במחלוקת בשל עדויות מצטברות על הפרשת אדי כספית רעילה לחלל הפה, וערעור ה[[מטבוליזם]] בגוף האדם, מדינות רבות הגבילו מאוד את השימוש למקרים מיוחדים. ב[[שוודיה]] נאסר השימוש באמלגם "מסיבות בריאות ושמירה על הסביבה".{{הערה|
== הרכב האמלגם ==
שורה 15:
במהלך השימוש באמלגם, יש לשמור על יחסים נכונים בין הנתך הראשוני לבין הכספית. המכשירים המודרניים יודעים להגיע ליחסים אלה ללא מעורבות יד אדם. אם תישאר בטעות כספית חופשית, שלא תיקשר כימית לבדיל או לנחושת, יוכל להיגרם למטופל נזק.
מחקרים הראו כי חלק מהכספית משתחררת לחלל הפה, תהליך המרמז על כך שחלק מהכספית אינה נקשרת כימית למתכות האחרות בסתימה. הכספית ממשיכה להשתחרר גם שנים לאחר התקנתה.{{הערה|
== תהליך העבודה ==
תהליך העבודה עם אמלגם, הקרוי אמלגמיזציה, הוא תהליך איטי יחסית של שינוי תכונות הסגסוגת על ידי הוספת הכספית. לאחר שהכספית הוספה ועורבבה היטב עם הנתך המקורי, ייקח לסגסוגת מספר דקות, כתלות בכמות הכספית, לקבל את התכונות החדשות ולהתקשות. אלה הדקות שמאפשרות דחיסה של האמלגם לתוך החלל שנקדח בשן על ידי רופא השיניים. ככל שהזמן עובר, החומר מתקשה, ולאחר מספר דקות הוא קשה מספיק וניתן לגלף בו את הצורה המקורית של השן. עם זאת, ההתקשות ממשיכה לאורך תקופת זמן נוספת (עד כחודש), ולכן נהוג לבצע ליטוש של האמלגם רק כעבור שבוע מביצוע הסתימה עצמה.<br />
משרד הבריאות הישראלי מציין{{הערה|
== תופעות לוואי מאמלגם ==
עם הזמן עסקו יותר ויותר מחקרים ברעילותו האפשרית של האמלגם (בשל הכספית).{{הערה|
כל החוקרים מסכימים כי האמלגם מפריש כספית טהורה שמתאדה לחלל הפה, משם היא ננשמת לריאות, נכנסת למחזור הדם עוברת את קרומי התאים וחודרת את [[מחסום דם-מוח]].{{הערה|
עם הזמן נערמו עדויות{{הערה|
יש רופאים הטוענים שיש לנקוט אמצעי זהירות בעת החלפת הסתימות למניעת זיהום מוגבר בכספית.{{הערה|
המחלוקת העיקרית היא על כמות הכספית הנפלטת מסתימות אמלגם והשפעתה על הגוף. המתנגדים לסתימות אמלגם מביאים מחקרים המראים על ספיגה של 3–17 מיקרוגרם כספית ליום. 17 מיקרוגרם כספית ליום היא כמות העוברת את סף החשיפה שהוגדר על ידי ארגוני בריאות.
ה-FDA מסיק שנפלטת כמות של 1–5 מיקרוגרם ליום. גם 5 מיקרוגרם ליום חוצה את סף החשיפה שהגדיר ארגון ASTDR.
ה-FDA ו-ADA{{כ}}{{הערה|
Committee on Emerging and Newly Identified Health Risks.
שורה 37:
אמלגם נחשב לאחד מחומרי השחזור הנוחים ביותר לעבודה, הוא הנפוץ ביותר וגם נותן תוצאה מצוינת ואיכותית, שיכולה, בהינתן הכנה נכונה, להחזיק מעמד שנים. עם זאת, חסרונו הבולט של האמלגם הוא צבעו האפור, חסר האסתטיקה. לפיכך, לא נהוג היום לבצע שחזורי אמלגם בשיניים קדמיות, ושם ישתמש הרופא בחומרים שונים בצבע השן, כגון [[קומפוזיט]]ים או [[צמנט יונומר הזכוכית]].
מדינות רבות החליטו להגביל מאוד או לאסור את השימוש באמלגם: דנמרק, שוודיה, פינלנד, יפן ונורווגיה.{{הערה|
באוקטובר 2018 יצאה הודעה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/07102018_1.aspx|כותרת=הודעה על שימוש בשחזורי אמלגם|אתר=הודעות הדוברות|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-26}}}} על שימוש בשחזורי אמלגם מאגף בריאות השן במשרד הבריאות הישראלי על אימוץ המלצות איחוד האירופי להגבלת השימוש באמלגם דנטלי. על פי המלצות אלה, אין להשתמש באמלגם בקרב אוכלוסיות רגישות כגון ילדים עד גיל 6, נשים הרות ומניקות, אלא אם קיימת התוויה ברורה לשימוש בחומר זה על פי שיקול דעתו של רופא השיניים המטפל.
|