אתר מורשת עולמית בסיכון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג)
שורה 5:
[[קובץ:Old Port and historical center of Dubrovnik, Croatia, a view from the south (48613003236).jpg|ממוזער|250px|העיר העתיקה ב[[דוברובניק]] הוכרזה ב-1991 כאתר בסיכון בעקבות נזקים כבדים במהלך [[מלחמת העצמאות של קרואטיה]]. הוסרה מרשימת האתרים בסיכון בשנת 1998 לאחר שיפוץ ושיקום מקיפים]]
'''רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון''' היא רשימה דינמית של [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]], אשר מנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית לפי סעיף 11.4 לאמנת המורשת העולמית. הרשימה כוללת אתרים בסיכון:
{{ציטוטון|שלשם שימורם נדרשות פעולות משמעותיות, ושלגביהם נדרש סיוע בהתאם לאמנה{{הערה|1=סעיף 11.4 לאמנת המורשת העולמית}}}}. מטרתה של הרשימה היא ליידע את הקהילה העולמית על קיומם של תנאים המאיימים על מהותו של אתר מורשת עולמית, ולעודד פעילות מתקנת. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים - הן בישיבותיה השנתיות והן באופן שוטף - כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון. במקרים חריגים עלול מצבו של האתר לגרום לביטול ההכרזה על האתר כאתר מורשת עולמית.
 
בשנת 2019 כללה הרשימה 53 אתרים בסיכון - 21 מהם ב[[מדינות ערב]] ו-16 ב[[אפריקה]], ובכלל אלה כל אתרי המורשת העולמית ב[[לוב]], [[סוריה]] וב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]. מדינות ערב נוספות שבהן חלק ניכר מהאתרים נמצאים ברשימת האתרים בסיכון, הן [[הרשות הפלסטינית]], [[תימן]] ו[[עיראק]]. בנוסף נמצאים ברשימת הסיכון כל אתרי המורשת העולמית ב[[אפגניסטן]] וב[[קוסובו]]. [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] מוכרזת גם היא כאתר בסיכון{{הערה|1=[https://whc.unesco.org/en/danger/ רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון]}}.
 
==הכרזת אתר בסיכון==
שורה 43:
הכללת אתר ברשימת האתרים בסיכון מאפשרת לוועדת המורשת העולמית לנתב סיוע מיידי מקרן המורשת העולמית אל האתר, והיא מיידעת את הקהילה העולמית על קיומם של תנאים המאיימים על מהותו של האתר, ומעודדת פעילות מתקנת. למעשה, לעיתים די בעצם ההכללה ברשימת האתרים בסיכון כדי להביא לפעולות שימור מהירות. [[הפארק הלאומי ילוסטון]] ו[[איי גלאפגוס]] הן דוגמאות לאתרים שהכרזתם כאתרים בסיכון הביאה לנקיטת פעולות שימור מיידיות ולהקצאת משאבים, שהביאו - בסופו של תהליך - להסרת האתרים מרשימת האתרים בסיכון. קיימים מקרים בהם ההכרזה על אתר מורשת עולמית נעשית בד בבד עם הוספתו לרשימת האתרים בסיכון. דוגמאות לכך ניתן לראות ב[[כנסיית המולד]] בבית לחם (שהוסרה מרשימת האתרים בסיכון בשנת 2019) בכפר [[בתיר]] ובעיר העתיקה ב[[חברון]].
 
בהמשך, ועדת המורשת העולמית מנסחת ומאמצת - ביחד עם המדינה בה שוכן האתר - תוכנית וצעדים לתיקון המצב, ועוקבת אחר מצב האתר. נהוג היה עד 1992, שהמדינה הרלוונטית תמציא מסמך הכולל צעדים לתיקון המצב בטרם תוכל הוועדה להכריז על אתר מורשת עלמית כאתר בסיכון. ב-1992 חרג אונסק"ו ממדיניות זו והכריז על מספר אתרים כאתרים בסיכון, בניגוד לעמדת המדינות הרלוונטיות. יש מדינות היוזמות את צירופו של אתר בשטחן לרשימת האתרים בסיכון כאמצעי למשיכת תשומת הלב הבינלאומית לבעיות באתר ועל מנת להשיג סיוע מקצועי לפתרונן. אחרות מתנגדות להכרזה בשל כך שהן רואות בה פחיתות כבוד או צעד פוליטי, ומטילות ספק ביכולתה של הוועדה לפעול בלא הסכמתן. בכל מקרה, עמדתו הרשמית של ארגון אונסק"ו היא כי אין לראות בצירופו של אתר לרשימת האתרים בסיכון משום סנקציה או עונש, אלא שזוהי מערכת שנועדה לתת מענה יעיל לצורכי שימור{{הערה|1=[https://whc.unesco.org/en/158/ World Heritage in Danger]|שמאלכיוון=כןשמאל}}.
 
עם חלוף הגורמים שהביאו להכרזת האתר כאתר בסיכון, יכולה ועדת המורשת העולמית להסירו מרשימת האתרים בסיכון. מאידך, אם גורמי הסיכון פגעו בעצם המאפיינים אשר הביאו להכרזת המקום כאתר מורשת עולמית, ניתן למחוק את האתר מרשימת המורשת העולמית. דבר זה קרה שלוש פעמים עד כה: