|
מושג ההסכמה מדעת הוא מושג חדש יחסית בעולם הרפואה וזכה להכרה נרחבת רק במחצית השנייה של המאה העשרים. עד למחצית המאה העשרים התאפיינו [[יחסי רופא-מטופל]] ביחס פטרנליסטי שבו הרופא ריכז בידיו את סמכויות ההחלטה באשר לטיפול הרפואי, זאת מתוך הנחה כי הרופא יודע את שטוב עבור חוליו. מושג ההסכמה מדעת נולד מתוך תפיסה היוצאת נגד הגישה הפטרנליסטית כהנחת עבודה ביחסי רופא-חולה. הסכמה מדעת מבוססת על שני ערכים: מחד, מיטב האינטרסים של המטופל או רווחת הפרט של המטופל ומאידך, ערך האוטונומיה. אנו מניחים כי יישום הליך ההסכמה מדעת יקדם את מיטב האינטרסים של המטופל, דהיינו: את בריאותו ורווחתו. עם זאת, הסכמה מדעת נגזרת גם מן החובה לכבד את האוטונומיה של הפרט: זכותו של כל אדם לבחור את דרכו בחייו על פי אמונתו וערכיו.
בנוסף להיבט המוסרי של שמירה על אוטונומיה, בספרות קיימים נימוקים אחרים התומכים בהסכמה מדעת – למשל כפתרון לבעיות [[ניגוד עניינים]] בין הרופא לפציינט, או כדי ליצור שוויון בכח ומידע).{{הערה|1=Peter H. Schuck Rethinking Informed Consent 103 Yale L.J. 899 (1993-1994), בעמ' 899 – 900.}}
הסכמה מדעת חייבת להיות מרצון (וולונטרית). הסכמה אינה מרצון אם היא ניתנה בגין מניפולציה של כוחות חיצוניים. כוחות אלה יכולים להתבטא בכפייה גלויה או מוצנעים יותר. המטופל חייב להיות מיודע, זאת אומרת בעל מידע מספיק, כדי להחליט החלטה אוטונומית. אם המטופל אינו יודע מהן התוצאות האפשריות של כל אחת מן האופציות העומדות בפניו, הוא לא יידע איזו מהן היא המתאימה ביותר לתוכניותיו. אי לכך, יש חובה על הרופא לידע את החולה.
==משפט משווה==
את דוקטרינת ההסכמה מדעת ניתן למצוא כמעט בכל המדינות המפותחות והיא אף אומצה במספר מסמכים בינלאומיים.{{הערה|1=למשל: עקרון 11 בהחלטת עצרת [[האומות המאוחדות|או"ם]] מספר 46/119 בדבר עקרונות להגנת חולי נפש ולשיפור הטיפול בבריאות הנפש מיום 17.12.1991.}} אולם, דוקטרינה זו קיימת במספר גרסאות. חלק מן המדינות, כולל [[ישראל]] ומרבית המדינות באירופה הקונטיננטלית, מבכרות את זכויותיו של החולה. ב[[גרמניה]], למשל, על הרופא לספק לחולה את כל המידע שהוא זקוק לו (למעט מידע בדבר סיכונים רחוקים) כדי שיוכל להכריע האם ברצונו לעבור את הטיפול.{{הערה|1=F. van Oosten The Doctrine of Informed Consent in Medical Law (1991), בעמ' 208.}} ברוב מדינות הקונטיננט דוקטרינת ההסכמה מדעת נובעת מן החוק החרוט, בין אם מדובר בזכות חוקתית (למשל בגרמניה){{הערה|1=J. Shaw Informed Consent: A German Lesson 35 Int’l and Comp. L.Q. 864 (1986).|שמאלכיוון=כןשמאל}} בחוק רגיל (כמו ב[[שווייץ]]){{הערה|1=הקוד האזרחי השווייצרי, סעיף 28.}} או בתקנות משנה (כמו ב[[צרפת]]).{{הערה|1=קוד האתיקה הרפואית הצרפתי, סעיף 7.}} בנוסף לדין הפנימי, עם השנים התווספו גם אמנות כלל אירופיות.{{הערה|1=למשל: סעיף 5 לאמנה בדבר זכויות אדם וביו-רפואה, התקבלה בוועדת השרים של מועצת אירופה ב - 19.11.1996.}}
גרסה מעט יותר [[פטרנליזם|פטרנליסטית]] של דוקטרינת ההסכמה מדעת קיימת ב[[ארצות הברית]]. הגרסה האמריקאית של הדוקטרינה נוסחה בפסק דין בעניין '''קאנטרבורי'''{{הערה|1=Canterbury v. Spence, 464 F. 2d 772 (1972).|כיוון=שמאל=כן}} בו נקבע כי ישנם תחומים בהם יש לספק לחולה את המידע הנחוץ לאדם סביר (בדומה לגרסה הקונטיננטלית) אולם ישנם מקרים בהם טיב המידע שיש לספק תלוי בפרקטיקה המקובלת בתחום. נהיר כי זוהי גרסה אשר שמה דגש חזק יותר על הגנת חייו של הפרט ופחות על הגנת האוטונומיה שלו. כלל פסיקתי זה התפתח לאוסף מורכב של הסדרים{{הערה|1=Plante An Analysis of Informed Consent 36 Fordham L. Rev. 639 (1968).|שמאלכיוון=כןשמאל}} אשר אומצו בחקיקה ביותר מארבעים מדינות בארצות הברית.
הגרסה הפטרנליסטית ביותר של דוקטרינת ההסכמה מדעת מצויה ב[[אנגליה]]. ההלכה בהקשר זה, אשר נקבעה בפסק הדין בפרשת '''בולאם''',{{הערה|1=Bolam v. Friern Hospital Management Committee [1957] 1 W.L.R. 582.|שמאלכיוון=כןשמאל}} היא כי חובה לספק לחולה רק את המידע אותו מקובל לספק על פי הפרקטיקה הרפואית במקרים דומים. על אף שגישה זו כמעט הפוכה לשיטה הנהוגה בישראל, גם בפסיקה הישראלית ניתן לזהות קולות המושכים לכיוונים פטרנליסטיים יותר, למשל פסק דינו של השופט בייסקי בעניין '''קורטאם'''.{{הערה|1=ע"פ 480/85 '''קורטאם נ. מדינת ישראל''' פ"ד מ (3) 673 (1986), עמ' 692 ואילך.}} בפרשה זו נידון מקרהו של אדם אשר, בניסיון למנוע מן המשטרה לאסוף ראיות כנגדו, בלע כמות גדולה של סמים שהיו בידיו. כדי להציל את חייו בוצע בו ניתוח בניגוד לרצונו. השופט בייסקי קבע כי מכיוון שלחיים ערך עליון, כאשר אדם נתון בסכנת מוות או נזק חמור, ניתן לבצע בו התערבות כירורגית ללא הסכמתו, במיוחד כשאין בהתערבות סיכון מיוחד. בכך בעצם הציב השופט בייסקי את ערך החיים מעל ערך האוטונומיה של הפרט.
==קישורים חיצוניים==
|
