הבדלים בין גרסאות בדף "הנריק השני החסוד"

הנריק השני היה שליט של [[דוכסות שלזיה התחתונה]] (עם [[עיר בירה|הבירה]] ב[[ורוצלב]]), שליט של [[דוכסות קרקוב]] ושליט של ה[[דוכסות גדולה|דוכסות הגדולה]], [[דוכסות פולין הגדולה]] ובשנים 1239-12381238–1239 היה גם [[עוצר (שליט)|עוצר]] של שתי דוכסויות נוספות של שושלת פיאסט, [[דוכסות סנדומיר]] ו[[דוכסות שלזיה עלית]].

עקב מות אחיו, הנריק היה לבן יחיד ויורש מיועד. אביו השתדל להכינו ולהכין את הסביבה לכך שהוא יהיה השליט הבא. החל מ-[[1322]] חתימתו מופיעה על מסמכים לצד חתימת אביו ושנתיים מאוחר יותר זכה גם לסמל משלו. ב-[[1227]], במפגש של הדוכסים מבית פיאסט, הוטמן מארב לאביו והוא נפצע קשה. עד החלמת אביו נשא הנריק השני בעול השלטון. כך קרה גם שנתיים מאוחר יותר, כשאביו נלקח בשבי על ידי [[קונרד הראשון, דוכס מאסוביה]] - עד שחרור האב שלט הבן. בשנים 1229-12301229–1230 יצא בראש צבא לגדות ה[[אודר]] ובשנים 1233-12341233–1234 ייתגייצג את האינטרסים של אביו ב[[פרוסיה]] ובפולין הגדולה. פעילויות אלה הכשירו אותו, לדעת אביו, לכן בשנת [[1234]] מינה אותו רשמית לשליט שותף. השניים חילקו ביניהם את תוארי השלטון, כשהנריק הראשון כונה "דוכס קרקוב ושלזיה" והנריק השני כונה "דוכס שלזיה ופולין הגדולה". לאחר מותו של הנריק הראשון, ב-[[19 במרץ]] [[1238]], זכה הנריק השני בכל התארים.

{{ערךהפניה לערך מורחב|קרב ליגניץ}}