הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ו ביידן"

נוספו 16 בתים ,  לפני חודשיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
בגיל 30 (הגיל המינימלי הדרוש כדי לכהן בסנאט), ביידן הפך לסנטור השישי בצעירותו ב[[היסטוריה של ארצות הברית]], ואחד מ-18 הסנאטורים היחידים שנכנסו לתפקידם לפני שהגיעו לגיל 31{{הערה|רוברט בירד ו-וונדי וולף, [https://books.google.co.il/books?id=PeHByMYxVm8C&pg=PA285&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Senate, 1789-1989: Historical Statistics, 1789-1992, Volume 4], משרד ההדפסות הממשלתי, 1993, עמ' 285 {{באנגלית}}}}. אך ביידן עדיין היה בתהליכי התאוששות מהטרגדיה. התאונה הותירה אותו מלא בכעס ובמשבר אמונה: "אהבתי להסתובב בשכונות מצוקה ב[[לילה]], כשחשבתי שיש סיכוי טוב יותר למצוא שם מאבק [...] לא ידעתי שאני מסוגל להיות נתון לזעם שכזה [...] הרגשתי ש[[אלוהים]] עבד עלי בעיניים באופן נוראי". כדי להיות בבית כל יום עבור בניו הצעירים, ביידן נהג לנסוע כל יום ברכבת [[אמטרק]] במשך שעה וחצי לכל כיוון מביתו שב[[פרוור]]י וילמינגטון ל[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון הבירה]], מנהג אותו יישם לאורך הקריירה שלו בסנאט. לאחר התאונה, הוא התקשה להתמקד בעבודה, ודומה היה שאת הפעולות שהיה צריך לבצע כסנאטור עשה על "אוטומט". בזיכרונותיו, ביידן ציין כי בסגל שלו הימרו על כמה זמן יחזיק מעמד{{הערה|[https://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=12389154 On Becoming Joe Biden], באתר [[NPR]]{{כ}}, 1 באוגוסט 2007 {{באנגלית}}}}. כ[[אב]] יחיד במשך חמש שנים, הוא נתן פקודות קבועות לפיהן על הסגל שלו להפריע ולהודיע לו בכל עת אם אחד מבניו מתקשר. לזכר אשתו ובתו, ביידן אינו עובד ב-[[18 בדצמבר]], היום בו אירעה התאונה.
 
בנו הבכור של ביידן, בו, נבחר לתובע הכללי של דלאוור ולאחר מכן שירת כשופט ב[[צבא ארצות הברית]] ב[[עיראק]]. ב-[[30 במאי]] [[2015]] הלך בו לעולמו בגיל 46 לאחר מאבק בן שנתיים ב[[סרטן המוח]]{{הערה|{{גלובס|רן דגוני|בו ביידן, בנו של סגן נשיא ארה"ב, מת בגיל 46 מסרטן|1001040641|31 במאי 2015}}}}. לפני מותו, בו היה צפוי לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית למושל דלאוור ב-[[2016]]{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|עוד טרגדיה לג'ו ביידן: בנו מת בגיל 46|4663041|31 במאי 2015}}}}. בנו הצעיר של ביידן, האנטר, הוא [[עורך דין]] ו[[שדלן]] בוושינגטון הבירה.
 
ב-[[1975]] פגש ביידן את [[ג'יל ביידן|ג'יל טרייסי ג'ייקובס]], ילידת פנסילבניה ואז [[מורה]] בדלאוור. הם נפגשו ב[[בליינד דייט]] שארגן אחיו של ביידן, אם כי התברר שביידן כבר הבחין ב[[תצלום]] שלה בפרסומת של פארק מקומי בווילמינגטון. ביידן מייחס לג'יל את חידוש התעניינותו בפוליטיקה ובחיים כאחד. ב -[[17 ביוני]] [[1977]], ביידן וג'ייקובס נישאו זה לזה על ידי [[כומר]] קתולי בקפלה במטה [[האומות המאוחדות]] שב[[ניו יורק]]. ב-[[1981]] נולדה בתם המשותפת היחידה, שנהפכה ל[[עובדת סוציאלית]] ואשת צוות במחלקת השירותים החברתיים לילדים, לנוער ולמשפחה של ממשלת דלאוור.