מעשה קניין – הבדלי גרסאות

== היחס בין מעשה הקניין וגמירות הדעת ==

ישנה מחלוקת בנוגע ליחס בין מעשה הקניין וגמירות הדעת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wpfb-file/mishpatey-3-89-106-pdf/|הכותב=רון קליינמן|כותרת=יסודות הקניין – גמירות הדעת ומעשה הקניין|אתר=אתר אסיף|מידע נוסף=משפטי ארץ ג: קניין ומסחר|תאריך=|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-11-04}}</ref> יש מקורות מהם עולה שמעשה הקניין הוא סימן לקיומה של גמירות דעת. לעומת זאת, יש מקורות מהם עולה שמעשה הקניין גורם ליצירת גמירות הדעת, כפי שכתב אביו של החזון איש:<blockquote>כלל גדול יהיה לך בקניינים, '''דעיקר הקנין הוא שיגמור בלבו להקנות הדבר לחבירו וחבירו יסמוך דעתו עליו'''. <ref>'''חזון איש''' חו"מ, כב, דף נא, ד"ה כלל גדול</ref></blockquote>שתי עמדות אלה מניחות שגמירות הדעת היא העיקר ומכאן שבאופן עקרוני ניתן להעביר בעלות כאשר ישנה גמירות דעת גם ללא מעשה קניין.

 

בניגוד לכך, יש הטוענים שמעשה הקניין הכרחי להעברת הבעלות, ולא ניתן להעביר בעלות ללא מעשה קניין, כפי שכתב הרב א"מ חברוני:<blockquote>נראה לכן דגדרי הקנינים הם, שהלכה למשה מסיני שאין המקח נקנה בדברים ובעי מעשה הקנין.<ref>'''משאת משה''', קידושין, סי' ג, עמ' ה.</ref></blockquote>

{{ערך מורחב|דבר שלא בא לעולם}}

לגבי השאלה מדוע קניין בדבר שלא בא לעולם אינו חל ישנן כמה דעות הקשורות למחלוקת האמורה, [[אלחנן וסרמן|רבי אלחנן וסרמן]] בספרו [[קובץ שעורים]]<ref>קובץ שיעורים בבא בתרא רעו.</ref> מבחין בין דעות שני בעלי תוספות, דעת המהר"ם מרוטנבורג ודעת רבי יחיאל מפריז, ומבאר שלדעת המהר"ם הבעיתיות בדבר שלא בא לעולם היא חיסרון בגמירות דעת, כלומר, אדם לא סומך דעתו על קניין שכזה, וכוונתו לא מלאה, ולדעת רבי יחיאל מפריז הבעיתיות היא באפשרות של [[מעשה קניין]] לחול על החפץ שאינו בעולם.

 

== מעשי קניין השונים במשפט העברי ==