ויקיפדיה

סעדיה הלוי אשכנזי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
כתיבת הערך
כתיבת הערך
שורה 1:
{{בעבודה|שם=חפץ בחיים}}
 
'''רבי סעדיה הלוי אשכנזי''' המכונה '''מירקאדו''' היה רב ופוסק הלכה באיזמיר..
 
== קורות חייו ==
נולד
בר"ח כסליו שנת תקכ"ח, ובהגיעו למצוות נשא דרוש גדול (נדפס בסוף ספרו נוה צדק, דרוש א), בו מנגח ימה וקדמה, ונתגלה כוחו הגדול כסיני ועוקר הרים. .
 
ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[ה'תקכ"ח]] חגג את אירוע [[בר מצווה|בר המצווה]] שלו, ונשא נאום שהפליא את שומעיו בגדולתו כבר בגיל זה<ref>נדפס בסוף ספרו נוה צדק, דרוש א</ref>. למד אצל הרב [[אלישע שוחמי]]<ref>נווה צדק דף פ"ד ע"ג</ref>,
קיבל תורה מפי 'מורי הרב אלישע שוחמי ז"ל', ורבינו הספידו בק"ק גברת בשנת תקמ"ט[1] (נוה צדק דף פד ע"ג), כשהוא צעיר לימים בן א"ך שנה בלבד, וקרא עליו (שם דף פז ע"ג) 'הכ"מ[2]',
 
בי"א איירבאייר תקנ"ג שנת 'בלע המות' לנצח נפטרה עליורעייתו, אשתובהספד נעוריםלה והספידהכתב (שם דרוש ו להספד דף קג ע"א) 'שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד'"<ref>ספר (שםנווה צדק, דרוש ו להספד דף קוקג ע"א)</ref>. ▼
גדול הנהנה מיגיע כפיו, וכל ימיו לא רצה ליהנות מכתרה של תורה. 'שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו, ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של הלכה' (הקדמת בנו שם).▼
 
[3]בתו ובספריורחל צייןמזל רבותטוב לדברינישאה רבינו.לרבי ולשונויצחק (ספלאג'י חיים- לראשבנו דףשל כז:):[[חיים ועייןפלאג'י|רבי בסחיים פלאג'י]]. נוהבין צדקהמחותנים דףהיה מאקשר ע"גרב 'ודו"קשנים, בדבריוהרב קדשופלאג'י הביאו רבות בספריו. ציטוט מעניין שמביא בשמו הרב פלאג'י "ובכתבי הקודש להרב סעדיה הלוי ז"ל בעל ס' נוה צדק, נמצא כתוב דיש להזהרלהיזהר שלא לעשו זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא שלהם דקורין לא כן תדפנו רוח, כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ. וגילה הרב [[הבעל שם טוב|בעש"ט]] זיע"א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה"<ref>[[חיים (-פלאג'י|רבי חיים פלאג'י]], '''ס' ימצא חיים סי''', עגסימן ע"ג, אות ט), </ref>.▼
כל ימיו אשר חיה ברח מן הכבוד עד הקצה האחרון, וקודם פטירתו השביע לבניו שלא יספרו בשבחו כלל ועיקר, ואמר 'חוששני מחטאת, מתיירא אני. אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה, לא מיניה ולא מקצתיה, לא תואר לו ולא הדר, תשמטנה ונטשתה, הן בעודני חי עמכם ואף כי אחרי מותי' (הקדמת בנו לס' נוה צדק). ▼
 
בנו אברהם חיים נודע כמומחה לענייני טריפות<ref>הקדמת המגיה לספר נווה צדק</ref>, והוא השתדל מאוד בהוצאת ספרו של אביו נווה צדק.
רבינו זצ"ל היה 'עמיתו בתורה[3]' של רבינו רב רבנן הגאון רבי חיים פלאג'י[4]. ובהספדו עליו קונן[5]: 'ואם באנו לספר בשבחו, אין די באר. אמנם עת לחשות, משום גדול המצווה, כי הוא ציוה ויעמד מרוב ענוותנותו דלא יספרו בשבחו כלל ולא יהיו נותנין לו תואר מכל וכל, ולא שום דרשה על שמו, אפילו זכרון בעלמא, כי אם זו בלבד דרוש אחד ע"ג ארונו בלי הלצה. ובכלל צוואתו הן היתה שיהיה תורה חדשה לשמו כי נעים לעשות נחת רוח לנשמתו של צדיק, ושיהיה הדרשא בשני דברים דוקא. שהיה מדוכא ביסורין, והיה נהנה מיגיעו, ולא עוד' (שם דרוש י להספד).
 
תאריך פטירתו לא ידוע, אך ידוע שנפטר קודם שנת התר"א, בה יצא ספרו.
בשנת תקס"א בתשלום השנה לפטירת אביו ז"ל הספידו בק"ק 'אורחים' (שם דף ק ע"ג).
 
== השקפתו ==
▲בי"א אייר תקנ"ג שנת 'בלע המות' לנצח נפטרה עליו אשת נעורים והספידה (שם דרוש ו להספד דף קג ע"א) 'שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד' (שם דף קו ע"א).
▲גדולהאמין הנהנהבלימוד מיגיעתורה כפיו,לצד וכלעיסוק ימיובמלאכה, לאולא רצה ליהנות מכתרה של תורה. 'וכן כותב בהקדמתו לספרו "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו, ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של הלכה' (הקדמת בנו שם)".
 
▲כל ימיו אשר חיה ברח מן הכבוד עד הקצה האחרון, וקודם פטירתו השביע לבניו שלא יספרו בשבחו כלל ועיקר, ואמר 'חוששני מחטאת, מתיירא אני. אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה, לא מיניה ולא מקצתיה, לא תואר לו ולא הדר, תשמטנה ונטשתה, הן בעודני חי עמכם ואף כי אחרי מותי' (הקדמת בנו לס' נוה צדק).
בנו הרב '''אברהם חיים''' ז"ל 'בקי בטריפות כר' יוחנן' (לשון הרב המגיה לס' נוה צדק) השתדל בהדפסת חידושי תורתו וכנסם לספר 'נוה צדק'. בספר זה אשר יצא לאור באיזמיר תר"א, באו חידושי רבינו כשהם ערוכים על סדר הרמב"ם, דרשות לשבת זכור, שבת הגדול, פסח שבת כלה, דרשות לנישואין, הספדים. כמו"כ נדפסו בספר מתורת רבינו על הש"ס וחידושים על התנ"ך, ובתוכם שיקע מחידושי חכמי דורו. כך מצינו לו (פי"ב מהל' שחיטה) שכתב מה ששמע 'מפה קדוש' הגאון רבי יצחק מאיו ז"ל בעל שרשי הים. בין בתרי הספר שוקעו גם חידושי בן רבינו רבי אברהם חיים. על מלאכת עריכת והוצאת הספר הופקד הגאון רבי משה יעקב ן' גבאי המכונה רבינו ז"ל[6].
 
בת רבינו מרת '''רחל מזל-טוב'''[7] נשאה להגאון רבי יצחק פלאג'י ז"ל[8], בן מרנא הגר"ח ז"ל, בעהמ"ח יפה ללב, אבות הראש ושא"ס, ונפטרה בדמי ימיה בשנת תקצ"ז, ונספדה על ידי הג"ר אברהם פלאג'י ז"ל רב ואב"ד אזמיר.
 
רבינו נלב"ע קודם שנת תר"א[9]. זיע"א.
----[1] נלב"ע בכ"ד אדר תקמ"ט (-מצבות רבני וחכמי אזמיר אות קמא).
 
[2] הגאון הנ"ל ז"ל השאיר אחריו ברכה חידושי תורה אשר עדיין לא נדפסו (שם), ורבינו הציב להם שם ושארית בספרו (השמטות סוה"ס דף קלא ע"ב). רבינו ערך עליו עוד דרוש להספד (שם דף דף קז, ע"א). ושם כינהו גם 'מחו<nowiki>''</nowiki>.
 
▲[3] ובספריו ציין רבות לדברי רבינו. ולשונו (ס' חיים לראש דף כז:): ועיין בס' נוה צדק דף מא ע"ג 'ודו"ק בדברי קדשו'. ובכתבי הקודש להרב סעדיה הלוי ז"ל בעל ס' נוה צדק נמצא כתוב דיש להזהר שלא לעשו זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא שלהם דקורין לא כן תדפנו רוח, כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ. וגילה הרב בעש"ט זיע"א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה (-ס' ימצא חיים סי' עג אות ט)
 
[4] ובס' מועד לכל חי (סי' י אות צב) כתב מנהגו בעשירי באב שחל בערב שבת להסתפר בכוון דוקא בחצי היום, משם דידוע דאחר חצות אין להסתפר אפי' בערב שבת. ואילו האי יומא דקא גרים דאין להסתפר קודם חצות, לכן היה מכוין את השעה שיהיה בחצי היום דוקא משום כבוד שבת ונחמו.
 
[5] זה לשון הג"ר אברהם פלאג'י ז"ל (צואה מחיים אות כא): 'וכבר הטיל גורל מוה"ר סבא קדישא בעל כסא שלמה ז"ל בין החכמים לבחור בירא שמים ומעיין, ויצא הגורל לשמו [דהגר"ח פלאג'י ז"ל] בשביל צואת הרב נוה צדק ז"ל מי ידרוש עליו'.
 
[6] ולשון הגר"ח פלאג'י ז"ל (מי החסד ח"א דף קל ע"ב): 'מה שכתב תלמידי הותיק משה שפיר נר"ו בהגהותיו לס' נוה צדק בארוכה'. ונזכר עוד בס' ראה חיים (ח"א דף קלד, ח"ב דף יג)
 
וראה הספד הג"ר אברהם פלאג'י ז"ל עליו (אברהם את ידו ח"ב דרוש א להספד דף כז ע"ג).
 
[7] ובס' נוה צדק (דף פ ע"א) נדפס דרוש מהג"ר אברהם חיים ז"ל בן רבינו אשר דרש לנשואי אחותו.
 
[8] ובס' אבות הראש (ח"א דף סט ע"ג) כתב דבר תורה בשם 'הרב סבא יקירא זצ"ל בס' נוה צדק'.
 
וממש"כ בהקדמת ספרו יפה ללב (ח"א): 'ועוד אומר לי ליבי כתוב זאת זכרון בספר עשות ספרים, למען תהיה לי לזכר עולם יהיה זה שמי במחנה העברים, תחת יופי ותפארת בנים זכרים', נראה כי בנים לא היו להם כי אם בנות. ובתו הגדולה מתה על פניו (-פדה את אברהם שיירי יפה ללב יור"ד סי' שצ).
 
[9] ברשימת מצבות חכמי ורבני אזמיר נפקד שמו, ולע"ע ל"י תאריך יומא דהילולא דיליה.
 
== לקריאה נוספת ==
* שם סופר, '''שם ספר''', שם הוצאה, תאריך הוצאה
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99,%20%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%93%D7%95&vid=NLI&lang=iw_IL&_gl=1*1wl0oag*_ga*NjMyNTM4MjY5LjE1OTUxMDc0MDg.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTYwNDc3ODU2My4zOC4xLjE2MDQ3Nzg5OTMuNDg.&_ga=2.76412565.1072796889.1604771416-632538269.1595107408 ספרי רבי סעדיה הכהן מירקאדו], באתר [[הספרייה הלאומית|הספריה הלאומית]]
* [http://www.example.com התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סעדיה_הלוי_אשכנזי"