יהודה בן מרדכי הורביץ – הבדלי גרסאות

שני החברים מחליטים, אפוא, לברוח אל היער, ושם הם פוגשים פרא עירום, שאינו יודע לדבר כלל, ואין לו רקע [[ציוויליזציה|ציוויליזציוני]] כלשהו. תוך זמן קצר הם מלמדים אותו שפה ([[עברית]]) ואת עיקרי היהדות והמנהגים, וחוזרים עמו אל העיר ממנה הגיעו. [[הפרא האציל]], שנקרא בפיהם עירא היערי (על שם [[עירא היאירי]], גם הוא אחד מהמקורבים לדוד. עם זאת, שמו גזור משם של חמור, רמז לעברו) אינו חדל מלהעלות שאלות וסוגיות לדיון בתחום היהדות, הדת, המנהגים, התנ"ך, אלוהים וכדומה. עיקרו של הספר הוא הדיאלוג המשולש בין הרעים ובין שאלותיו הנוקבות של הפרא המתורבת. הפורמט של סיפור המסגרת היה מקובל כבר בספר [[הכוזרי]] של [[יהודה הלוי]] וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9430&st=&pgnum=9&hilite= אגרת הויכוח] ל[שמונה[שם פרקיםטוב לרמב"םבן יוסף אבן פלקירה|ר' שם טוב אבן פלקירה.]]. זהו מעין מבוא אל העיסוק התמים לכאורה בשאלות של דת ומוסר. גם השימוש בפרא האציל אינו זר ל[[תקופת הנאורות]] ולנושא החזרה אל הטבע ש[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] היה אחד ממבשריו. החידוש של הורביץ הוא בדרך העיסוק בדת. לאורך כל השיחה המשולשת בין איתי, חושי והפרא הסקרן, עירא היערי, שואף המחבר להסביר בדרך [[רציונליזם|רציונלית]], הגיונית את הדת היהודית, המצוות שלה, המסורת, והמנהגים הנלווים.