הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת אסתר"

הוסרו 602 בתים ,  לפני 14 שנים
עריכה
(הגהה, הרחבה, עריכה תוכנית)
(עריכה)
המגילה אינה מזהה בוודאות את המלך אחשוורוש המדובר, ואת הזמן המדויק שבו התרחשו האירועים. [[חז"ל]] סברו שמעשה המגילה אירע בזמן [[גלות בבל]] (במגילה אין כל רמז ליישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]], ומרדכי מתואר כאחד מהגולים מ[[ירושלים]]). לעומת זאת, הסברות המקובלות כיום הן שאם מדובר באירוע היסטורי, הרי שהוא שהתרחש לאחר [[שיבת ציון]] - זמן שלטונו של המלך אחשורוש.
 
השם אחשוורוש הוא הגרסה העברית לשם חְשָיַרְשָ. המלך במגילה מזוהה עם [[חשיארש הראשון|חְשְׁיָרְשָׁ הראשון]] (כסרכסס בפי היוונים), שמלך כעשרים שנה במאה החמישית לפנה"ס (485-465), בהיותו בן 35, והיה דור רביעי ל[[כורש]] מייסד [[הממלכה הפרסית]]. ממלכתו השתרעה מהודו ועד כוש, הוא נלחם ב[[מצרים]] ודיכא מרד של ה[[בבל|בבלים]] בו ביד קשה. נודע בעוצמתו וביחסו הקשה כלפי אויביו, ובהתייחסותו לעצמו כאל [[אל]]. כך, למשל, ציווה להלקות את [[הים האגאי]] בשוטים לאחר שפרצה סערה ששיבשה את תוכניות המלחמה שלו. הוא התפרסם במשתאות הפאר שנהג לערוך, במתנות יקרות הערך שנהג לפזר ובריבוי הנשים אשר אהב. במקורות האירופאים הוא נראה כמלך הפכפך וחסר אופי אם כי במקורות הפרסיים הוא נתפס כמלך שאוהב את עמו. בחפירות [[ארכיאולוגיה|ארכיאולוגיות]] בעיר ה[[שומר|שומרית]] בּוֹרְסִיפָּה, נתגלה אזכור בודד של פקיד אוצר בחצרו של חשירשָ הראשון, ששמו "מַרְדוּקַה". גם הסיפור על ההתנקשות שניצל ממנה בסיועו של מרדכי, דומה לדרך בה סיים את חייו במציאות, כאשר הקושרים ארתבנוס ורב הסריסים אספמיסרס הרגוהו בחדר משכבו, ושיכנעו את בנו אַרְטַחְשַסַה (עברית [[ארתחשסתא]] יוונית artaxerxes) להרוג את הבן דריוש שלו היה משפט המלוכה.
 
תיאורים נוספים הניתנים במגילה, מעידים יפה על מה שידוע לנו על ההווי הפרסי ממקורות אחרים: אהבת המותרות והמשתאות, הפזרנות במאכלים ומזון, הלהיטות אחרי יין - קסטייס מספר על כך שמדי יום היו אוכלים 15 אלף איש על שולחן המלך! קבלת החלטות במצב של שכרות ואישרורן במצב של פכחות או להפך. שהמלך יכול לעשות ככל העולה על רוחו, אבל היה אסור לו לבטל את גזרתו. על משמרתו של המלך עמדו ארבעת אלפים איש מבני האצולה הגבוהה ובידם חניתות שבקציהן תפוחי זהב, ותפקידם להגן על המלך באופן קיצוני, כך שכל זר שהתקרב למלך ללא רשות הומת מייד. כל זר שהתקרב למלך היה מחוייב להשתחוות לפניו ארצה, באופן שידיו לא היו נראות. שבעת רואי המלך היו שבעה שרים מהמשפחות המכובדות ביותר, שהמלך בחרם לכל תקופת חייהם, שהיו יכולים לגשת תמיד למלך, ושימשו לפניו כמועצה קבועה. לבוש הארגמן המלכותי היה סימן היכר מובהק של המלך, כמו שרביט הזהב אשר החזיק בידו, כאשר ישב על כס המלכות שלו. היסטוריונים כמו ניקלאוס מדמשק ו[[פלוטרכוס]] מאששים את קירבתו הגדולה לבני עמו ביחוד ואת הליברליות שלו כלפי נתיניו הסרים למרותו כפי שהיא מופיעה במגילה.
המספר שבע שחוזר במגילה שוב ושוב - שבעת הסריסים, שבעת היועצים, שבע נערות וכו' - הוא [[מספר טיפולוגי]] מרכזי בדת ה[[זורואסטריות|זורואסטרית]]. הזורואסטרים מאמינים שכל אחת מלשתי הישויות המרכזיות - [[אהורה מזדא]] הטוב ו[[אנגרה מניו]] הרע - יש שבעה "עוזרים".
כותב המגילה מפגין בקיאות ראויה לציון גם בשפה הפרסית ובמונחי החצר: מילים כגון אחשדרפנים, פרתמים, גנזים (גנזי המלך), דת, פתגם - הן מונחי שלטון של החצר האחמנית.
כותב המגילה מפגין בקיאות ראויה לציון גם בשפה הפרסית ובמונחי החצר: מילים כגון אחשדרפנים, פרתמים, גנזים (גנזי המלך), דת, פתגם - הן מונחי שלטון של החצר האחמנית. בירה וסריס הם מונחים שנשאלו מ[[אכדית]], לשונה של האימפריה הקודמת - [[בבל]].
 
===האם מדובר בסיפור היסטורי?===
===הוויכוח באשר לאמיתותו ההיסטורית של הסיפור===
מספר פרטים במגילת אסתר פוגמים באמינותה ההיסטורית:
יש חוקרים הטוענים שיש פרטים במגילה שנראים בדויים:
*אם מרדכי אכן היה מגולי ירושלים, הרי שבזמן שלטונו של אחשורוש הוא היה צריך להיות בן כ-200 שנה.
*אין בידינו מידע על רדיפת יהודים בימי אחשוורוש, או התקפת נגד של יהודים על שונאיהם בתקופה זו.
*ב[[תרגום השבעים]] שם המלך במגילת אסתר הוא artaxerxes.
*תוארו של [[המן האגגי|המן]] בתרגום השבעים הוא bougaios, לעומת "אגגי" בגרסה העברית.
*לפי חוק הממלכה, רק בת אצולה פרסית יכולה הייתה להיות מלכת פרס.
*ידוע כי אשתו של אחשוורוש עד יום מותו הייתה אמסטריס (Amestris) ולא [[אסתר המלכה|אסתר]] או [[ושתי]]. אולם בכל השמות יש הבדל בין השמות העבריים לפרסיים, וייתכן שאמסטריס היה שמה היווני של ושתי (מ' וו' מתחלפות) או אסתר, כשם שמרדכי הינו מרדוקה, ואחשוורוש הינו חשיארש.
*ידוע כי אשתו של חשירש הראשון הייתה אמסטריס (Amestris).
*שמות הדמויות הראשיות במגילה מזכירות שמות של אלים מקומיים: אסתר הינה האלה הבבלית [[עשתר|אישתר]], מרדכי הוא האל הבבלי הראשי [[מרדוך]] והמן הוא האל ה[[זורואסטריות|זורואסטרי]] ווֹהוּ-מַנַה, יד ימינו של האל הראשי [[אהורה מזדא]], או האל ה[[עילם|עילמי]] הראשי [[הֻמְבַּן]]. לכן יש הגורסים שמגילת אסתר היא בעצם סיפור נצחונם של האלים הבבלים על האלים הפרסיים או העילמים.
*חג הפסח אינו מוזכר כלל, למרות שחלק מהאירועים המרכזיים של המגילה מתרחשים בו.
*חלק מהשמות במגילה, למשל תרש וזרש, הם שמות של שדים [[אווסטה|אווסטיים]] וקשה להאמין שהורים ייתנו לילדיהם שמות כאלה.
*המשנה למלך היה חייב להיות ממוצא פרסי, ולפיכך לא יכול היה מרדכי להתמנות לתפקיד זה (י' 3).
*אילו היו היהודים הורגים כשבעים וחמישה אלף איש, כפי שנאמר במגילה, הרי שהיינו מוצאים סימוכין לכך בכתבי ההיסטוריונים היווניים,. ואיןאין שום סימוכיןתיעוד לכך אצל ההיסטוריונים היווניים.
*לפי חוק הממלכה, רק בת אצולה פרסית יכולה הייתה להיות מלכת פרס.
*אילו היו היהודים הורגים כשבעים וחמישה אלף איש, כפי שנאמר במגילה, הרי שהיינו מוצאים סימוכין לכך בכתבי ההיסטוריונים היווניים, ואין שום סימוכין לכך.
 
מנגד ניתן לטעון כי אחשוורוש עשה הכול לבצר מלכותו מבית ומחוץ, במיוחד כשהדבר השתלב עם אהבתו לנשים, ולכן הוא ראה הזדמנות פז להכניס לחצרו בני עמים אחרים שהיו ידועים בנאמנותם לשליט, במטרה לצמצם את מעמדם החזק של האליטה השלטת ושבעת שרי פרס, שיכלו לשוטט בארמונו באופן חופשי, בשל קביעה קדמונית למורת רוחו. עוד אפשר ללמוד מכך שהמן, נחשב בכתבים פרסיים אף הוא לאדם זר שלא מהממלכה הפרסית. אם אמנם ישנם מספרים שנראים כ[[מספר טיפולוגי|טיפולוגיים]] כגון 3,7,10 (א' 5,10,19 ועוד) יש בהם להעיד על אופיו הדתי של הטקסט, כמו גם על המנהגים הפרסיים שדגלו במספרים סימבוליים.
 
==הצגת הדמויות במגילה==
61

עריכות