כפייה דתית – הבדלי גרסאות

ה[[תורה]] מתארת נורמה של כפייה דתית של המצוות על היהודים. בתנ"ך מתוארים אירועים של כפייה דתית ב[[ממלכת יהודה]] וב[[ממלכת ישראל]], אם מצד [[איזבל]] הרודפת את נביאי ה' ואם מצד [[יאשיהו]] המבער את פולחן האלילים מממלכת יהודה. החוקרים חלוקים האם בממלכת [[אשור]] נהגה כפייה דתית כלפי העמים השונים שהוגלו בתוכה, אולם קיימת הסכמה שבערי [[בבל]] בדרך כלל לא נהגה כפייה דתית.{{הערה|1=בוסתני עודד, ישראל רונן, [http://books.google.com/books?id=TQ0tPstRs1oC&pg=PA452 ממלכת יהודה: יחידות 10–12], האוניברסיטה הפתוחה, 2008, עמוד 452}} עם זאת, בספר [[דניאל]] מתואר אירוע בו דרש המלך [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מכל נתיניו להשתחוות לפסלו.

במהלך ימי הביניים השתרשה באירופה נורמה של כפייה דתית על פיה השליטים דרשו מנתיניהם לקיים את מצוות הדת. ה[[אינקוויזיציה]] חקרה והענישה נוצרים אשר נתפסו מאמינים בדת אחרת. ב[[שלום וסטפליה]] שכונן לאחר מלחמות הדת של [[מלחמת שלושים השנים]] נקבעה הזכות ל[[הגירה|הגר]] למדינה אחרת למי שאינו מקבל את דת השליט במדינתו. שלום וסטפליה לא מנע כפייה דתית, אולם הניח את היסודות לכך בהסכמה שמדינות רשאיות לבחור את דתן ובהכרה ההדדית בין מדינות של זרמים דתיים שונים.{{הערה|1=Micheline Ishay, [http://books.google.com/books?id=YTh22XQrtlQC&pg=PA77 The History of Human Rights], pages 77–78|שמאלכיוון=כןשמאל}} הכפייה הדתית נמשכה עוד אל תוך המאה ה-20. ב[[אוסטריה]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] של המאה ה-20 עוד נדרשו כל הילדים להשתתף בלימודי דת ב[[בית ספר|בית הספר]] ופרישה מהדת בגיל צעיר נאסרה.{{הערה|{{דבר||קרבן כפיה דתית|1932/12/18|00204}}}}