ליודביט גאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 38:
===ילדות וצעירות===
ליודביט גאי נולד בשנת 1809 בשם לודוויג גאי ביישוב קראפינה, בחבל זגוריה שבצפון [[קרואטיה]]. יישוב זה נמצא אז במחוז [[ואראז'דין]] שב[[ממלכת קרואטיה]], שהייתה בת חסות של הונגריה וחלק מ[[האימפריה האוסטרית]]. אביו של גאי, יוהאן (איוואן) גאי, היה [[מהגר]] גרמני ייתכן מ[[סלובקיה]] (אז חלק מממלכת הונגריה), [[רוקח]] במקצועו, ואמו, יוליאנה לבית שמידט, הייתה אישה משכילה, גם כן בת למשפחה גרמנית שהגיעה לקרואטיה בשנות ה-1770. מצד האב, משפחת גאי הייתה משפחה גרמנית ששורשיה ב[[הוגנוטים]] מ[[בורגון|בורגונדיה]] שהתיישבו ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ביישוב בטיזובצה, בשטחי סלובקיה של ימינו. בניה היו ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] [[צמית]]ים של המשפחות מאריאשי ממרקושפאלווה ובטיזפאלווה. מכיוון שבסביבה חיו מספר רב של גרמנים [[ציפסרים]] המשפחה נטמעה בתוכם והייתה לגרמנית לכל דבר. אביו של ליודביט היה בן לענף של המשפחה שהתיישב בכפר הסלובקי מרקושובצה.
את בית הספר היסודי ואת השנה הראשונה של התיכון סיים גאי בקראפינה. אחר כך למד ב[[גימנסיית קרלובץ|גימנסיה הגרמנית]] בקרלובץ (קרלשטאט), אחר כך ב-[[1826]] למד פילוסופיה ב[[וינה|ווינה]] ואחר כך ב[[אוניברסיטת גראץ]] ובשנים [[1829]]–[[1832]] למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת פשט]]. בשובו לקרואטיה, עבד כמשפטן ב[[זאגרב]]. כעבור שנתיים סיים דוקטורט בפילוסופיה ב[[אוניברסיטת לייפציג]] ומאז נודע בסביבתו כ"ד"ר ליודביט גאי". זמן קצר אחרי שחזר לזאגרב הצטרף לחבורה של צעירים, ביניהם הרוזן יאנקו דרשקוביץ', ששאפו לקדם את קרואטיה לפי דגם מערב אירופי.{{הערה|Visit Zagorje|
=== כתיב אחיד על בסיס הניב השטוקאבי===
שורה 53:
בהמשך השתכנע גאי שלניב הקייקאבי אין מסורת ספרותית מספקת וגם אינו מובן מספיק לחלקים נרחבים של העמים הקרואטי והסרבי. לכן כעבור שנתיים, בתחילת שנת 1836 כששינה את שמות עיתוניו ל-"Ilirske narodne novine" (חדשות העם האילירי") ו-"Danica ilirska"
("כוכב הבוקר האילירי") התחיל להשתמש בניב השטוקאבי בלבד, שבו נכתבה ספרות ענפה בחוף הדלמטי, בעיקר בדוברובניק, ושהוא מובן לא רק לקרואטים, אלא גם לסרבים, לתושבי [[קרניולה|קרניולה העליונה]], שטיריה התחתונה (שטיריה הסלובנית) וקרנטניה או [[קרינתיה|קרינתיה הסלובנית]] שבסלובניה של ימינו.{{הערה|שם=אחת|Jan Los 1892}}
גאי קרא לשפה הדרום-סלאבית הספרותית אותה קידם "אילירית" על סמך ההנחה המקובלת באותה תקופה בקרב ההיסטוריונים המקומיים כי ה[[אילירים]] היו סלאבים והיו אבותיהם הישירים של הסלאבים הדרומיים של ימינו. השם עתיר היוקרה ההיסטורית "אילירי", שכבר היה בשימוש רשמי בעת הכיבוש של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] באזור ("[[הפרובינקיות האיליריות]]") (1813-1809) נועד גם לאחד תחתיו את כל הניבים והשפות הדרום-סלאביות, מבלי לפגוע בגאוות דובריהם.{{הערה|שם=אחת}} גאי הקים מועדון "אילירי" ראשון עוד בימי לימודיו באוניברסיטת גראץ.{{הערה|[https://www.ohio.edu/chastain/dh/gaj.htm Brian Smith on the site of James Chastain, Encyclopedia of 1848 Revolutions, Ohio University,2004]|
האיליריזם מיסודו של גאי ואחרים היה תנועה פוליטית-תרבותית קרואטית שהתפתחה בשנים 1830–1843 במקביל לתחייה הלאומית הקרואטית וביקשה בהתחלה ליצור איחוד בין הקרואטים לסלאבים דרומיים האחרים שחיו בתחום האימפריה ההבסבורגית, דהיינו בבוסניה ובחלק מסרביה. האיליריזם בישר במידה מסוימת את הרעיון ה"יוגוסלבי" של איחוד העמים הסלאבים הדרומיים.
תחילה (במאמרו "עמנו" משנת 1835) חשב גאי אפילו על הקמת "איליריה רבתי" (Magnum Illyricum) שתשתרע מהרי האלפים ועד לים השחור. בראשיתו רעיון האיחוד של "האילירים" נהנה מאהדת אותם הגורמים בקיסרות האוסטרית שביקשו לבלום את תביעות ההונגרים. זאת אחת הסיבות שהוא עורר הסתייגות רבה ב[[נסיכות סרביה]].{{הערה|Vladimir B. Sotirović|
בסופו של דבר [[התנועה האילירית]] שמה דגש בראש ובראשונה על איחוד השפה הקרואטית מול ניסיונותיה של הונגריה לכפות את שפתה ותרבותה על הקרואטים.{{הערה|שם=שתיים}}
שורה 71:
ב-[[25 במרץ]] [[1848]] הוא נאם בפני ההמונים במרכז זאגרב ודרש במפורש את העצמאות מהונגריה. הוא ציפה שדרישה זו תמצא אוזן קשבת בחצר בווינה. בהמשך הוא עמד בראש משלחת בת 400 נציגים קרואטים שהגיעו לווינה כדי למסור לקיסר 24 דרישות של האומה הקרואטית
(Zahtijevanija naroda). הוא הציע את מועמדותו של הברון קולונל [[יוסיפ יילצ'יץ']] לתפקיד הפנוי של באן קרואטיה. (יל'ציץ' התמנה ממילא לפני יומיים על ידי הקיסר בתפקיד זה, אך הידיעה על כך עדיין לא הגיעה לקרואטיה).{{הערה|Alice Freifeld Nationalism and the Crowd in the liberal Hungary 1848-1914
Wilson Center Press, Washington DC, Johns Hopkins University Press,2000 p.63|
יחד עם וראניצ'ן ועם קוקולייביץ'-סקצינסקי, נבחר גאי בטריומווירט שניהל זמנית את קרואטיה והיה אחר כך חבר במועצה המיעצת של הבאן שקמה במאי 1848.{{הערה|שם=אחת}} הוא היה אחראי על נושאים של מדיניות. להבדיל מהבאן ילצ'יץ', סבר גאי שלסרביה תהיה תפקיד מרכזי באיחוד הדרום-סלאבים. ב-[[7 ביוני]] [[1848]] התפטר ועזב את החיים הפוליטיים עקב שערורייה שפרצה אחרי שהורה לעצור את נסיך סרביה, [[מילוש אוברנוביץ']] והואשם על ידי הנסיך בניסיון לסחוט ממנו שוחד.{{הערה|B.Smith|
בשנת 1867 הוא ביקר בשנית ברוסיה.
| |||