פסיכולוג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 2 מקורות והוספת 6 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 14:
=== בישראל ===
ב[[ישראל]] מתיר [[חוק הפסיכולוגים]] את השימוש בתואר "פסיכולוג", ואת ה[[ייעוץ פסיכולוגי|עיסוק בפסיכולוגיה]], רק למי שבעל תואר "מוסמך" (כלומר תואר שני - .M.A) ומעלה בפסיכולוגיה, ממוסד אקדמי המוכר על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]]. האדם צריך להיות רשום ב[[פנקס הפסיכולוגים]] שמנהל משרד הבריאות, וייתכן שהוא בעל היתר זמני מהמשרד לעסוק בפסיכולוגיה.{{הערה|בין אם היתרו קבוע, ובין אם זמני, הדבר מצוין בפנקס הפסיכולוגים באתר משרד הבריאות.}} החוק בישראל קובע: "לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג".{{הערה|
תחומי הפסיכולוגיה רבים, חלקם דורשים הכשרה נוספת מעבר להסמכה בפסיכולוגיה וחלקם לא. בישראל, העיסוק בחלק מתחומי הפסיכולוגיה מותנה בהתמחות רשמית, או בהכשרה ממוקדת.{{הערה|כגון הכשרה לטיפול פסיכואנליטי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול גשטאלט, טיפול מיני (סקסולוגיה), ועוד.}} פסיכולוגים בישראל{{הערה|בדרך כלל, מי שלמדו במגמה המטרימה מסלול התמחות ספציפי.}} יכולים לזכות לתואר "פסיכולוג מומחה" אחר ההתמחות באחד מהתחומים הפסיכולוגיים היישומיים שלפי שעה, משרד הבריאות מציע מסלול התמחות בהם. אחר ההתמחות נדרש הפסיכולוג לעבור בהצלחה בחינת מומחיות. ההתמחות אורכת לפחות שנתיים במשרה מלאה או ארבע שנים בחצי משרה ונערכת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] או במרפאה לבריאות הנפש בבית חולים כללי (ברוב המסלולים).{{הערה|[http://www.psychology.org.il/article/105/ מידע לסטודנטים לפני התמחות], באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל}} בשנים האחרונות עוֹלָה ביקורת בקרב מתמחים ומועמדים להתמחות על תהליך הקבלה לתואר שני ולמסלולי ההתמחות בארץ, ועולות טענות בדבר המתנה ארוכה עד למציאת מקום התמחות, משך ההתמחות הארוך, השכר הנמוך, וקשיים שונים במהלך התהליך.{{הערה|{{TheMarker|נעמי דרום|רוצים להיות פסיכולוגים קלינים? תתכוננו למסלול מכשולים מפרך עד הכורסא הנכספת|career/1.532677|28 במאי 2009}}.}}{{הערה|{{mako|דפנה ליאל|הדרך הארוכה למקצוע הפסיכולוגיה|7eb8584be489631018|news-channel2/Channel-2-Newscast|9 באפריל 2012}}}}{{הערה|{{ynet|נעם ברקן וליטל דוברוביצקי|מתמחה בפסיכולוגיה? תבחרי: סטאז' או ילדים|4253497|10 ביולי 2012}}}} קשיים אלו מביאים לעיתים מוסמכי תואר שני בארץ המעוניינים לגשת אליהן, לוותר על ההתמחויות המוצעות ולעסוק בפסיכולוגיה עיסוק כללי, לבחור בתחומי מומחיות או הכשרה אחרים (חלקם בעלי מסלולים קצרים וממוקדים יותר), לעסוק במחקר והוראה, או לעבוד בתחומם בחו"ל.
שורה 31:
* '''[[נוירופסיכולוג]]''' - מתמחה בחקר הקשר שבין [[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]], פיזיולוגיה, ו[[מידענות|אינפורמטיקה]] ביולוגית בכלל ו[[מוח]]ית בפרט, לבין תהליכים פסיכולוגיים והתנהגותיים שונים, וביישום טכניקות נוירופסיכולוגיות בטיפול הפסיכולוגי.
* '''[[פסיכולוג קוגניטיבי]]''': מתמחה בחקר תפקודים [[קוגניציה|הכרתיים]] כגון [[קשב]], [[זיכרון]], [[למידה]], וכדומה, ויישום הממצאים למגוון תחומים כגון [[הנדסת אנוש]], פיתוח מערכי שיעור (כלי עזר לתכנון השיעורים עבור המורים) ועוד.
* '''פסיכולוג-[[סקסולוג]]''': פסיכולוג שהתמקצע בטיפול בבעיות מגדריות ומיניות, החל בבעיות קלות (ידידותיות) כמו קבלת [[נטייה מינית]] (Sexual orientation affirmative therapy), השקטת פטיש מיני {{דרושה הבהרה|סיבה=מה זה השקטת פטיש מיני}} המפריע לאגו,{{הערה|Ego-dystonic Sexual orientation/fetish|
== מהות עיסוקו של הפסיכולוג ==
שורה 45:
== ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר ==
הפסיכולוגיה נחשבת לתחום נפרד מ[[פסיכיאטריה]] ([[רופא]] עם התמחות בתחום הנפש) - ככלל, פסיכולוג אינו רופא, ובישראל, כמו ברוב מדינות העולם, אינו מותר להנפיק מרשמים ל[[תרופה פסיכיאטרית|תרופות פסיכיאטריות]] למטופליו (בחלק ממדינות [[ארצות הברית]] למשל פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה מותר להנפיק מרשמים לתרופות פסיכוטרופיות בלבד).{{הערה|[http://www.apa.org/news/press/releases/2004/05/louisiana-rx.aspx APA.org, May 6, 2004, "Louisiana Becomes Second State to Enact Prescription Privileges Law for Psychologists".]|
== קישורים חיצוניים ==
| |||