שאפור השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג)
שורה 33:
 
=== דת ===
שאפור השני נקט במדיניות דתית קשוחה. תחת שלטונו נחתמו כתבי ה[[אווסטה]], הכתבים הקדושים של הדת הזורואסטרית, כופרים נענשו ונוצרים נרדפו{{הערה|Touraj Daryaee, “[http://www.iranicaonline.org/articles/shapur-ii ŠĀPUR II],” '''Encyclopædia Iranica''', online edition.|שמאלכיוון=כןשמאל}}. רדיפת הנוצרים הייתה תגובה להתנצרות האימפריה הרומית בידי [[קונסטנטינוס|קונסטנטינוס הגדול]] ([[324]]-[[337]]). על פי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]], שאפור השני - בניגוד ל[[שאפור הראשון]], שהיה ידידותי כלפי יהודים - דיכא את היהודים בממלכתו, גבה מהם מיסים מופרזים{{הערה|'''תלמוד בבלי, [[מסכת חגיגה]],''' [[s:חגיגה_ה_ב|דף ה' עמוד ב']]. לפי התיארוך, "שבור מלכא" המוזכר שם היה שאפור השני.}}, רדף את החכמים{{הערה|'''תלמוד בבלי, [[בבא מציעא|מסכת בבא מציעא]],''' [[s:בבא_מציעא_פו_א|דף פ"ו עמוד א']] - אמנם לא מוזכר שם שאפור השני בשמו, אך תקופת שלטונו חופפת לזמן חייו של האמורא [[רבה]]; וכן ב'''תלמוד בבלי, [[מסכת תענית]],''' [[s:תענית_כד_ב|דף כ"ד עמוד ב']].}}, ושיכן את חייליו בערי היהודים על חשבון התושבים{{הערה|'''תלמוד בבלי, [[מסכת פסחים]],''' [[s:פסחים_ה_ב|דף ה' עמוד ב']] ופירוש [[רש"י]] שם.}}. רדיפת היהודים הייתה בחלקה תגובה לעימותים בין-דתיים בין הנתינים היהודים והנוצרים בממלכה{{הערה|G. Widengren, “The Status of the Jews in the Sassanian Empire,” '''Iranica Antiqua''' 1 (1961), pp. 117-162, esp. pp. 134-138.|שמאלכיוון=כןשמאל}}.
 
בסוף שלטונו של שאפור, האימפריה הפרסית הייתה חזקה מתמיד, כשאויביה ממזרח נכנעו לה וארמניה מצויה תחת שלטון פרסי. מאוחר יותר, יהיה זה [[ח'וסרו הראשון]] אשר ייבדל כשליט הסאסאני הגדול ביותר.