לא-מודע – הבדלי גרסאות

תאורטיקנים מודרניים מסוימים שוללים את הרעיון כי קיים בכלל מרכיב לא מודע באישיות, וטוענים כי אין ראיה מחקרית לקיומה.

אלה לרוב חוקרים המחזיקים באסכולה ההתנהגותית-קוגניטיבית כדוגמת פרופ' יעקב רופא מאוניברסיטת בר-אילן, שטוען שאין שכבות תודעה, ואילו מקורן של פתולוגיות נפשיות (פסיכוזות) הוא בשאיפה של היחיד להסתגל למציאות לא נוחה מבחינתו, כאשר האופציה של "שיגעון עצמי" היא הקלה ביותר לביצוע.{{הערה|springer:2000,The Rationality of Psychological Disorders: Psychobizarreness Theory}}

 

התאורטיקן [[משה מנשהוף]] טוען שהשאלה אם הלא-מודע קיים איננה שאלה נכונה ובמאמר: [https://www.academia.edu/38061414/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%97_%D7%90%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2 "האם הכרחי להניח את קיום הלא-מודע?"] מסביר כי לא רק שכלל אין צורך להניח את הלא-מודע, אלא שההנחה לקיום הלא מודע מיותרת ומסבכת את ההסבר. מנשהוף מציג תאוריה מקורית על תפיסה זיכרון, שינה וחלום בספרו [http://ktav.co.il/book.asp?BookID=4797 "חלום וזיכרון"], מבלי להזכיר כלל את הלא-מודע.