אמילי דה שאטלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספת - עיקרי פועלה.
קישורים
שורה 3:
'''אמילי דה שאטלה''' (ב[[צרפתית]]: '''Émilie du Châtelet''';{{כ}} [[17 בדצמבר]] [[1706]]- [[10 בספטמבר]] [[1749]]) הייתה [[מדען|מדענית]], מתמטיקאית ו[[סופר]]ת [[צרפת]]ייה.
 
ההישג הידוע ביותר שלה היה תרגום לצרפתית בליווי הערות את ספרו של [[אייזק ניוטון]], [[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע]],. שנכתבהספר ב[[1687]].המקורי, היא"פרינקיפיה", תרגמהנכתב אתבלטינית פרינקיפיהויצא שללאור ניוטוןבשנת מלטינית לצרפתית[[1687]]. זהו התרגום הראשון של הספר והיחידי המלא. חשיבות התרגום נובעת בין היתר מכך שצרפת היתה אחד ממרכזי המדע באותה תקופה. דה-שאטלה כללה בתרגום הערות, הצעות וניתוחים בהם השתמשה בקלקולוס "חדש" (גאומטריה ישנה). התרגום פורסם ב-1756, לאחר מותה של שאטלה, והוא נחשב עד היום לתרגום המקובל לצרפתית. הערות שלה לתרגום כוללת תרומה משמעותית ל[[מכניקה קלאסית|מכניקה של ניוטון]] - הנחה בדבר [[חוק שימור האנרגיה|שימור של סך האנרגיה הכוללת]], שאנרגיתש[[אנרגיה קינטית|אנרגית התנועה הקינטית]] מהווה חלק ממנה. הדבר הוביל להמשגה של המושג אנרגיה, ולקשר בינה לבין המסה והמהירות של אובייקט. דה-שאטלה נבחרה לאקדמיה למדעים של בולניה וטירתה הייתה למרכז אינטלקטואלי.
 
החיבור הפילוסופי שלה "יסודות הפיזיקה", Institutions de Physique יצא לאור לראשונה בשנת 1740. הספר הופץ באופן נרחב, עורר דיונים סוערים, פורסם מחדש ותורגם למספר שפות אחרות תוך שנתיים מפרסומו המקורי. דה שאטלה השתתפה בדיון המפורסם בוויסבה, הנוגע לדרך הטובה ביותר למדוד את כוחו של הגוף ואת האמצעים הטובים ביותר לחשיבה על עקרונות שימור האנרגיה. לאחר מותה, רעיונותיה זכו לייצוג רב בטקסט המפורסם ביותר של ההשכלה הצרפתית, "[[האנציקלופדיה הגדולה]]" של [[דני דידרו]], [[ז'אן לה רון ד'אלמבר]] ואחרים, ופורסמה לראשונה זמן קצר לאחר מותה. דה שאטלה תמכה גם במתן השכלה לנשים. ביוגרפיות, ספרים ומחזות רבים נכתבו על חייה ויצירתה במאתיים השנים מאז מותה. בתחילת המאה ה -21 חייה ורעיונותיה יצרו עניין מחודש.