הבדלים בין גרסאות בדף "אח"י רומח (סער 4.5)"

מ (הגהה)
 
===יישום לקחים טכניים ===
בשנת 1980 בשלבי תכנון ובניית הספינה יישמו מהנדסי צוות נדרן סא"ל מאיר לוין ורס"ן רוני אילון את הלקחים הטכניים מספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל כולל סדקים שנבעו באח"י רומח הראשונה (הקפת אפריקה) וב[[אח"י רשף]] (הפלגת לינול בסיום [[מלחמת יום הכיפורים]]). הם ידעו שהארכת הספינה (יחסית לסער 4) תגרום למאמצי כפיפה גדולים יותר מאשר בספינות [[סער 4]], לכן הם פעלו מול מספנות ישראל שהתקינו מדי מעוות {{אנג|Strain gauge}}, למדידת המאמצים במרכז הספינה והתקנת מחוונים להצגת מאמצי הכפיפה בגשר הספינה. על ידי קריאת הנתונים למדו קציני הספינה באופן מושכל את מגבלות הגוף המוארך של הספינה. בהנחיית מהנדסי צוות נדרן יצרו קציני הספינה דיאגרמה שהייתה למעשה מעטפת ביצועים. ביוזמת מהנדסי צוות נדרן נוספו בדיקות המעוות לניסויי הים במסגרת בדיקות הקבלה של הספינה. כל זה היקנה לספינות הנושב יכולת משופרת להפלגה בים קשה תוך מניעת מאמצים חריגים. בהמשך ביקש מפקד הספינה להשאיר את המערכת הזו עד חזרת הספינה לתיקוני אחריות במספנות ישראל, בקשתו נענתה בחיוב.
 
מתוך ציפייה שספינות [[סער 4.5]] יקבלו עדיפות להיות ספינות פיקוד נבנה ה{{מונחון|מי"ק|מרכז ידיעות הקרב}} כך שיתאים לספינת פיקוד: זה כלל התקנה ושילוב צג טקטי, עמדה קבועה ל[[מרכז חושן|גדוד קשר ארצי]], והתקנות נוספות במי"ק שאיפשרו תפקוד נוח ל{{מונחון|חפ"ק|חבורת פיקוד קדמי}} מפקד השייטת, במקביל לעבודת צוות הספינה. גישה זו הוכיחה את עצמה כבר במלחמת לבנון הראשונה וגם אחריה.
270

עריכות