עיקרי האמונה היהודית – הבדלי גרסאות

ניתן לחלק את העיקרים לשלוש קבוצות{{מקורהערה|שם=חתס}}:

רבי [[יצחק אברבנאל]], ובעקבותיו [[רדב"ז]], ביקרו סידור של עיקרים ליהדות, מתוך אמונה שכל התורה ניתנה מפי הגבורה ושאין לאדם רשות לקבוע מה עיקר בה ומה טפל{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32592&st=&pgnum=50 ראש אמנה לאברבנאל פרק כג]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=124 . שו"ת הרדב"ז, חלק א-ג, סי' שמ"ד]}}, וכן היא דעת המקובלים{{הערה|שם=חתס|ראה {{HebrewBooks|[[החתם סופר]]|שו"ת חתם סופר|1839|סי' שנ"ו||עמוד=293}}}}. [[משה מנדלסון]] טען כי תורת משה ניתנה כדי לחייב במצוות מעשיות, ולא בכדי לגלות עיקרי אמונה כלשהם, שכן אלה האחרונים ניתנים למשפט התבונה ואינם זקוקים להתגלות נבואית מיוחדת. [[רש"ר הירש]] טען כי "היהדות מכירה תרי״ג מצוות, לא פקודות-אמונה"{{הערה|{{HebrewBooks|רש"ר הירש|אגרות צפון|41573|איגרת ט"ו||עמוד=78}}}} ו"שאולי מבוססת עליהם היהדות, אך לעולם אינה מורכבת מהם"{{הערה|{{HebrewBooks|רש"ר הירש|אגרות צפון|41573|איגרת י"ח||עמוד=88}}}}. [[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי האמונה איננה באה בדת היהודית כבסיס מוקדם לתורה ולמצווה, ולכן התקיימו במשך הדורות מחלוקות תאולוגיות עמוקות ומשמעותיות בין יהודים שונים, אך הדבר לא פסל אותם מלהיחשב יהודים כשרים כל עוד צייתו למרותה של ההלכה.