הבדלים בין גרסאות בדף "דמיון מודרך"

נוספו 88 בתים ,  לפני 14 שנים
הרחבה
מ (בוט החלפות: לעתים;)
(הרחבה)
כאשר טכניקה זו משמשת לטיפול, המטופל יחזה את גופו כבריא, חזק וחופשי מהבעיה הבריאותית או הפסיכולוגית ממנה הוא סובל. הטיפול מתקיים ב[[קבוצה חברתית|קבוצה]] או באופן פרטני, ונמשך בדרך כלל כחצי שעה. חוזרים עליו מספר פעמים בשבוע.
 
דמיון מודרך משמש לטיפול בכמה מצבים כרוניים, ביניהם כאבי ראש, לחץ, [[לחץ דם]] גבוה ו[[חרדה]]. יש המשתמשים בשיטה זו גם כדי להתכונן לקראת תחרויות [[ספורט]], או מבחנים חשובים או [[לידה]].
 
פעילות דמיון מודרך נעשית בדרך כלל בידי אדם אחד (המדריך) המנחה אדם אחר. מטרת המדריך לסייע למודרך לחוות את החוויה במלואה בלי לסטות לחוויות אחרות ולעתים לא רצויות. אנשים המיומנים בשליטה על מחשבותיהם מסוגלים לשלוט בכוחות עצמם על חווית הדמיון המודרך ואינם זקוקים למדריך.
כדי שהאפקט של הדמיון המודרך יהיה חזק ככל האפשר, מתבקש לערב את מירב ה[[חוש]]ים בתהליך, כלומר לדמות את המראות בצבעים עזים, לשמוע את הקולות, להרגיש את תחושות הגוף - כולל טעם וריח - אף לחוות את הרגשות בצורה עזה ככל האפשר.
 
שיטות שונות, כגון [[שיטת סילבה]], [[שיטת הקיי]] ו-(Neuro Linguistic Programming (NLP (תכנות השפה העצבית) מלמדתמלמדות בצורה שיטתית את תהליך יצירת הדמיון המודרך והשימושואת השימוש בו למטרות טיפוליות.
 
ההבדל העיקרי בן דמיון מודרך לבין [[היפנוזה]], היא שבהיפנוזה, הדמיון המודרך מתבצע אך ורק לאחר שהמהופנט נכנס למצב של [[טראנס היפנוטי]] (Somnuambulism). במצב של טראנס היפנוטי נחלשת התנגדות אפשרית של המטופל לחוויות שהוא עומד לעבור, ולכן האפקט הטיפולי יהיה חזק יותר.
61

עריכות