טוב שבגויים הרוג – הבדלי גרסאות

חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "קובץ:Disputation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פו..."
(אין הבדלים)

גרסה מ־16:48, 12 בנובמבר 2020

טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי.

ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483

המאמר שימש כטענה מרכזית נגד היהדות ברבים מהויכוחים עם הנוצרים והמוסלמים. ביהדות המסורתית מספקים פרשנויות שונות למאמר, המעקרות או מחלישות את תוכנו.

מקור ונוסח המאמר

המאמר מופיע במדרש תנחומא לפרשת בשלח

ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו?... משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.

בתלמוד ירושלמי[1] ובמסכת סופרים[2] מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי. בחז"ל מובאים מאמרים נוספים ברוח זו בשם רשב"י : "אתם (היהודים) קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם",[3] עשיו שונא ליעקב.[4]

פרשנויות

בספרות היהודית קיים קונצנזוס שהמאמר כפשוטו אינו מהווה פסיקה הלכתית, יש שרואים בו דרש שנאמר בדרך גוזמה, ויש שקיבלו אותו להלכה בשינויים שונים.

בעלי התוספות מקבלים את המאמר להלכה אך מסייגים שהמדובר הוא בשעת מלחמה בלבד, ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – לא מורידין ולא מעלין, כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.[5] כדבריהם פסקו להלכה הרמב"ם[6] והשולחן ערוך.[7]

לדעת רבינו בחיי בן אשר הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים באלוהים.[8]

יש שצמצמו את משמעות המאמר למצרים בלבד וגורסים 'טוב שבמצריים הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי פרעה. אך סביר להניח כי לא זו הגירסה המקורית.[9]

פירוש אפולוגטי למאמר הוצע לפני האפיפיור בויכוח במאה ה-14, לפיו הכוונה היא 'טוב שבגויים' – הטוב שיש בגויים הוא 'הרוג', כלומר מה שהם הורגים את החוטאים בלי לחקור יותר מידי כדיני הסנהדרין.[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים