הורדה בדרגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 1:
'''הורדה בדרגה''' היא צעד חריג, במסגרתו מורדת דרגתו של [[חייל]] או [[קצין]] לדרגה נמוכה יותר, עד להורדה לדרגת טוראי. בדרך כלל, המדובר בצעד הננקט כעונש קיצוני וחריג ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] צבאי על עבירה חמורה. בנוסף, בעבירות חמורות במיוחד עשוי [[בית דין צבאי]] לגזור על נאשם גירוש מהצבא, עונש הכולל שלילת כל דרגה צבאית, כפי שנעשה למשל בעניינו של תת-אלוף [[רמי דותן]] שגורש מהצבא לאחר שהורשע בקבלת [[שוחד]].
==המסגרת הנורמטיבית==
[[חוק השיפוט הצבאי]] מגדיר מספר אפיקים מוגדרים בהם ניתן לנקוט על-מנת להוריד חייל בדרגה. הורדה בדרגה יכולה להיות אחד מהבאים:
# עונש המושת על ידי בית דין צבאי;
# תוצאה של גירוש מהצבא (אחד העונשים שיכול להשית בית דין צבאי);
שורה 17:
==בפסיקת בית הדין הצבאי לערעורים==
בפסיקת בתי הדין הצבאיים, ניכרת המגמה להימנע מהורדת דרגתו של חייל, ובמיוחד כשמדובר בדרגת קצונה. בתי הדין מרבים לצטט את קביעת בית הדין הצבאי לערעורים בעניינו של תת-אלוף תמיר, אשר הורשע בהתנהגות שאינה הולמת:
{{ציטוט|תוכן="בעבר הרחוק שלטה בכיפה ההשקפה כי כישלון פיקודי משמעותי מחייב את שלילת דרגת הקצונה. ברבות השנים עם התפתחות תורת המידתיות ולצידה תורת האיזונים במשפט כבש את הבכורה קו הענישה, היוצר מתאם בין מידת הכישלון הפיקודי וכלל הנסיבות לבין מידת ההורדה בדרגה. הובהר, כי יש ליתן הדעת למכלול רכיבי הענישה שהוטלו, ולמשקלו של עונש ההורדה בדרגה במסגרת כלל העונשים המוטלים"}}
(ע/74/09 '''תא"ל תמיר נ' התובע הצבאי הראשי''', פסקה 11 (2009), וכן: ע/256/96 '''רס"ן ביבאס נ' התובע הצבאי הראשי''' (1997)).
שורה 27 ⟵ 25:
כך, בעניין ע/7/11 '''סרן רועי בן חמו נ' התובע הצבאי הראשי''' מ-2011, הלה הורד לדרגת סג"ם, הגם שפעמיים ביצע מעשים מגונים שעל-פי טיבם היו מעשים מגונים ללא הסכמה, והורשע בעבירות התנהגות שאינה הולמת. בע/3/08 '''סרן אלירן וקנין נ' התובע הצבאי הראשי''' (2009), דובר על מי שלאחר שביצע תאונת דרכים ניסה להניא את נפגעי התאונה מלפנות לבית החולים והציע להם בצע כסף בתמורה. הלה הורד לדרגת סגן בלבד, כאשר שופט המיעוט ביקש להימנע מפגיעה בדרגתו בכלל. בע/193/01 '''התובע הצבאי הראשי נ' סג"ם יוגב''' (2002), דובר על קצין בדרגת סג"ם, אשר הורשע בעבירות של שימוש בסם מסוכן, בקבלו את ערעור התביעה על קולת העונש, נמנע בית-הדין לערעורים מלפגוע בדרגתו, באשר משמעות הפגיעה הייתה שלילת דרגות קצונה ממנו. בית הדין נמנע מלפגוע בדרגת הקצונה אף בעניין ע/32/06 '''התובע הצבאי הראשי נ' סג"ם דקל בר''' (2006), שהורשע בהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל-60 ימי מאסר בפועל, בגין התנהגות שעל-פי אופיה היא גניבה, ב-3 הזדמנויות. בעניין צפון (מחוזי) 284/18 '''התובע הצבאי נגד סמר גביראל אלברז פשקו''', דובר על מי שהורשע בהיעדרות מילואים למשך 757 יום, וקיבל 12 יום מאסר על תנאי. בית הדין ניהל דיון בשאלה האם להוריד את דרגתו, וקבע כי אין לפגוע בדרגותיו, אף שלא היה מדובר על דרגות קצונה. בצפון (מחוזי) 462/18 '''התובע הצבאי נ' רב"ט נדיר אבראהים''' (2020), נמנע בית הדין מלהוריד את דרגתו של רב"ט, אף שדחף את חברו מספר פעמים, תפס אותו בחולצתו ואיים להכותו, ורק התערבות של חיילים אחרים מנעה את התגרה. בהמשך, איים על חברו שלוש פעמים בירי, דקירה והמתה, והורשע בהתנהגות פרועה.
בעניין 112/79 '''סא"ל ש' נ' התובע הצבאי הראשי''' (1979), הפחית הרמטכ"ל את עונש הפגיעה בדרגתו של סא"ל ש' חרף מעורבותו בהריגת מחבל שנעצר על ידי כוחות צה"ל, והלה הורד בדרגה אחת בלבד, לדרגת רס"ן. בעניין תא"ל [[אופק בוכריס]] (מ/6/16 '''התובע הצבאי הראשי נ' תא"ל בוכריס''' (2016)), הוזכר כי עבירת ההתנהגות שאינה הולמת, בנסיבות של הטרדה מינית או בעילה אסורה בהסכמה שביצע קצין בכיר, מביאה ברגיל לפגיעה בדרגה אחת לכל היותר (וראו גם עניינו של סא"ל לירן חג'בי, אל"ם שלמה ישי ואל"ם אברג'יל (מ/ 2/15 '''התובע הצבאי הראשי נ' סא"ל חג'בי''' (2015)), ע/ 1/15 '''התובע הצבאי הראשי נ' אל"ם אברג'יל''' (2015), ע/123/02 '''שלמה ישי נ' התובע הצבאי''' (2004)), וכן הרשעות בהתנהגות שאינה הולמת בנסיבות אחרות, חמורות אף הן, ובהן עניינו של תא"ל תמיר לעיל וכן מ/7/16 '''התובע הצבאי הראשי נ' אל"ם ברגר''' (2016). בעניין לירן חג'בי, הלה אף לא היה מוכן להתנצל בפני קורבנו). בעניין תא"ל אופק בוכריס, הסביר הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]], שבאותו הזמן מונה לשמש כסגן הרמטכ"ל, כי "... לאור הנסיבות, הורדה בדרגה היא עונש קשה לקצין. ראוי לקחת בחשבון את מכלול זכויותיו ולשקלל אותם בהכרעת בית הדין"{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|סגן הרמטכ"ל המיועד במשפט בוכריס: "הורדה בדרגה היא עונש קשה לקצין"|1.3255472|17 בינואר 2017|קישור מחבר=ללא}}}}. בעניין האלוף [[יצחק מרדכי]], הוועדה התחשבה בעברו הצבאי, ונמנעה מלהורידו בדרגה למרות הרשעות במעשים מגונים. ההכרעה אושרה בבית הדין הצבאי לערעורים. בעניין ע/36,38/11 '''רס"ב אליהו רחימי נגד התובע הצבאי הראשי''' (2011), איש הקבע רב-סמל בכיר אליהו רחימי, שקיבל 40,000 דולר במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארצות הברית, סיים את משפטו הצבאי בהורדה בדרגה אחת בלבד לדרגת רס"ם ועבודות צבאיות.
אף בדרגות פיקוד נמוכות יותר, עדיין ניתן לזהות את המגמה של הימנעות מהורדה בדרגה. כך, למשל, בעניין ע/171/69 '''סמ"ר שושני נ' התובע הצבאי הראשי''' (1969) התערב הרמטכ"ל בגזר דינו של בית הדין הצבאי לערעורים, והקל בעונשו של הסמ"ר, והורה על הורדתו בדרגה אחת בלבד, חרף העובדה שביצע סחיטה מינית באיומים.
| |||