גרשון אשכנזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: העברת המידע על חותנו בזיוו"ר למקומו; תיקון (נשוי לנכדה); הסרת ההפניה לחלקת יעקב שכתב שהיה חתנו - מתוך אי נגישות למידע ההיסטורי
שורה 36:
סגנון לימודו היה חריף ומפולפל, ותלמידו, הרב [[דוד אופנהיים (רב)|דוד אופנהיים]], העיד עליו כי "אלו נשתכחה בח״ו תורה מישראל היה הוא מחזירה בפלפולו" (הקדמה ל"עבודת הגרשוני"). בכל המקומות בהם שימש כרב, פעל לפתיחת ישיבות ולהעמדת תלמידים רבים. היה מראשי הלוחמים נגד ה[[שבתאות]] בתחילת דרכה והיה מהמנהיגים היהודיים הבולטים באירופה בתקופתו.
 
היה תלמידם של הב"ח (הרב [[יואל סירקיש]]), רבי [[יהושע העשיל (מגיני שלמה)|יהושע העשיל]] מחבר הספר "מגיני שלמה" ורבי [[מנחם מנדל קרוכמל]] מ[[ניקלשבורג]], מחבר ספר "צמח צדק" (הקדמון). בנישואיו הראשונים נשא את נכדת רבו הב"ח, ולכן הוא מתייחס במספר מקומות בספרו "עבודת הגרשוני" אל הב"ח כאל חותנו.<ref>למשל בסימן י"ט ובסימן כ'. כלילת יופי, ח"ב, צב. - קיב.</ref> בנישואיו השניים היה חתנו של רבו רבי מנחם מנדל קרוכמל. נפטר ב[[י' באדר ב']] [[ה'תנ"ג]]. בפטירתו גזרו חכמי דורו, כי במשך שנה לא ינגנו ב[[כלי נגינה]] בבתי היהודים ואף לא בחתונות.
 
בנו היה הרב משה אשכנזי, מנכבדי [[ברודי]]. חתנו היה הרב אהרן הוליטשר, מחבר הספר "בית אהרן".
 
[[שבתי כהן|הש"ך]] במספר מקומות{{הערה|ביורה דעה סימן ק"י סעיף ה', בנקודות הכסף על הט"ז ס"ק ה', הש"ך מביא בשם "מחותני הגאון מהר"ר גרשון נר"ו" והדברים נמצאים בחידושי הגרשוני בגיליון השו"ע. הש"ך מצטט אותו גם ביו"ד סימן צ"ח ס"ק ב': "ומחותני האלוף המרומם מהרר"ר גרשון נר"ו הקשה..."}}, מכנה אותו "מחותני", אולם אין ידיעה מה היו בדיוק קשרי המשפחה ביניהם. כמו כן, במספר מקומות בספרו "עבודת הגרשוני" מתייחס רבי גרשון אל ה[[ב"ח]] כאל חותנו.<ref>למשל בסימן י"ט ובסימן כ'. וכן מובא גם בשו"ת [[חלקת יעקב]] יורה דעה סימן קג.</ref>
 
==קישורים חיצוניים==