התאבדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
מ העדר -> היעדר (דרך WP:JWB) |
||
שורה 13:
אנשים שביצעו ניסיון התאבדות מסבירים במקרים רבים את מעשיהם במשברי חיים אליהם נקלעו (אישיים, זוגיים, משפחתיים, כלכליים וכו'). לצד זאת, גורם הסיכון העיקרי להתאבדות הוא [[דיכאון]]. על פי פרופ' [[ישראל אור-בך]], "כל התאבדות קשורה לאובדן מסוג זה או אחר: אובדן אוהב, אהוב, [[הערכה עצמית]], [[דימוי עצמי]], חלק אחר מן האני, מעמד, רכוש או חלק מהגוף, שלו מתלווה האימה שמבלי להשיב את האובדן, אין עוד טעם לחיים ואין כל סיכוי ל[[אושר]]"{{הערה|[[ישראל אור-בך]], [http://www.a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=126 איך תקשיב לאדם שעל הגג? תגובה לאליצור ועומר]}}.
מספר מחקרים מקשרים בין רמות נמוכות של ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] [[סרוטונין]] להתאבדות; מוליך עצבי זה קשור למניעת דיכאון ולהפחתת אגרסיביות. נטען ש[[תרופה|תרופות]] נגד דיכאון, בעיקר מהדור הישן, עלולות להעלות את סכנת ההתאבדות, כי לעיתים הן משפרות את יכולת הפעולה ואת האנרגיה של הלוקים בדיכאון עוד לפני שמשתפר מצב רוחם והרגשתם (בדרך כלל מתקשים הלוקים בדיכאון לתכנן התאבדות בשיא האפיזודה הדיכאונית, בשל
אין מידע מוצק על קווים תורשתיים בנטייה ההתאבדותית. התאבדות אינה עוברת מדור לדור ברמה הגנטית, היא אינה תכונה המאפיינת אדם אלא צורת התנהגות חברתית נרכשת. עם זאת, ידוע על משפחות שפקדו אותן מעשי התאבדות רבים. ה[[מתאם]] בין [[תאומים זהים]] בניסיונות התאבדות הוא גבוה מאוד יחסית - 23%. {{הבהרה|אין מידע מוצק מחד ויש סטטיסטיקה על תאומים זהים מאידך?}}
| |||