חוק שעות עבודה ומנוחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 20:
==שעות העבודה והגמול בגינן==
* '''[[שעות העבודה]]''': {{סחפ||סעיף 1}} מגדיר שעת עבודה "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות [[הפסקה|הפסקות]] קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואוויר". ב{{סחפ||סעיף 2}} מוגדר כי יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה, וב{{סחפ||סעיף 3}} כי בשבוע לא יהיו יותר מארבעים וחמש שעות עבודה. על ההוראה בעניין אורך שבוע העבודה אבד הכלח, משום שזה שנים רבות אורך שבוע העבודה מוסדר בצווי הרחבה{{הערה|הצו האחרון פורסם ב[http://www.glima.info/publications/7732.pdf ילקוט הפרסומים 7732, התשע"ח, 19.3.2018, עמ' 6284]. צווים קודמים פורסמו בשנים 2,000, 1996 ו- 1990.}}. ככלל, לפי הצו האחרון שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018, משכו של שבוע העבודה הוא 42 שעות, המחולקות כמעט בשווה בין חמישה ימים בשבוע (למעט יום אחד, קצר יותר).
* '''[[שעות נוספות]]''': {{סחפ||סעיף 6}} לחוק אומר כי אסור להעסיק עובד בשעות נוספות אלא אם הותר על פי האמור ב{{סחפ||סעיף 10}} {{סחפ||סעיף 11|או 11}}. סעיף 10 שתוקן בשנת תשנ"ג מתיר העסקה בשעות נוספות במקרים מיוחדים המחייבים עבודה בשעות נוספות כמו מאורע בלתי צפוי או תאונה, הכנת מאזן שנתי, רישום מלאי, במכירה שלפני חג, ובעבודה במשמרות. סעיף 11 מוסיף כי לשר העבודה יש את הסמכות לאשר עבודה בשעות נוספות במצבים מסוימים. גם הוראות חוק אלו אינן מסדירות את עבודתם של רוב העובדים במשק מזה שנים רבות, משום שניתנו, על ידי שרי העבודה, היתרים כלליים{{הערה|ההיתר האחרון פורסם ב[http://www.glima.info/publications/7732.pdf ילקוט הפרסומים 7732, התשע"ח, 19.3.2018, עמ' 6284], הנ"ל. היתרים כלליים קודמים פורסמו בשנת 1989 בקשר למעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים, ובשנת 1974 באופן כללי}}. ככלל, לפי ההיתר האחרון, אשר נכנס לתוקף ביום 19.3.2018, יום העבודה לא ימשך יותר מ-12 שעות וניתן להעסיק עובד במשך 16 שעות נוספות בשבוע. קיימים גם היתרים ענפיים, היתרים לפי מקצועות, ואף היתרים לשעת חירום{{הערה|ראה לדוגמה היתר כללי - לכלל המשק - שניתן בגלל מגיפת וירוס הקורונה ופורסם ב[http://www.glima.info/publications/9132.pdf ילקוט הפרסומים 9132, התשפ"א, 4.10.2020, עמ' 258].}}, הקובעים כללים שונים.
| |||