המודל האפירמטיבי – הבדלי גרסאות

'''המודל האפירמטיבי''' (ב[[אנגלית]]: '''the affirmation model of disability''') הוא מודל המתייחס ל[[לקות|מוגבלות]] כ[[תופעה חברתית]], מתוך התחום של [[לימודי מוגבלות]].

המודל האפירמטיבי מונע על ידי אנשים עם מוגבלויות, אשר דוחים את המודל הרפואי, שמהווה התעלמות מהניסיון והחוויה האישית של אותם אנשים, דבר אשר יותר אינטרפרטציה מעוותת ביחס לאותם אנשים עם מוגבלויות. בנוסף, מודל זה מתבסס על המודל החברתי אשר מכיל בתוכות הגדרה מחודשת למוגבלות. המודל מסמל את הדחייה של ההנחות הקשורות לטרגדיה, לצד דחייתם של הנחות אשר קשורות לתלות וחריגות. בעוד שהמודל החברתי נוצר מתוך החוויות של אנשים עם מוגבלויות, בחברה שאינה תומכת ומונעת, המודל האפירמטיבי נולד מתוך חוויותיהם של אנשים עם מוגבלויות כאינדיבידואליםכ[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלים]] ברי תוקף, שקובעים בעצמם את סגנון חייהם, תרבותם וזהותם. אימוץ המודל האפירמטיבי מצביע על זהות חיובית, לא רק כאדם עם מוגבלות, אלא כאדם עם חולשה. בעת הכרזה על זהות חיובית כאדם עם חולשה, אנשים עם מוגבלויות דוחים בצורה אקטיבית את הערך השולט של נורמליות. השינויים עבור אינדיבידואלים אינם רק בשינוי התודעתי של הגדרת המושג "נכות", אלא מתן תוקף וערך לחיים כאדם עם מוגבלות.

התפתחותו של המודל האפירמטיבי מובילה את המאבק ישירות לזירת ההתערבות הרפואית. מוגבלויות מסוימות, כגון [[סוכרת|סכרת]], [[אפילפסיה]] ואחרות, שמעורב בהן כאב, יכולות להגיב להתערבות רפואית. המודל האפירמטיבי מציין בעלות על הפגמים, או במובן הרחב יותר, על הגוף. השליטה על התערבות היא בעלת חשיבות עליונה. זהו האישור שאנשים עם מוגבלויות נותנים על כך שהם בעלי הזכות לשלוט על מה שנעשה לגופם. זה כולל את הזכות לדעת את הבסיס לקבלת החלטות רפואיות, השפעה על נקיטת תרופות, ההשלכות של אי נקיטת תרופות והחלופות האפשרויות.

המודל אינו עוסק ב"כאב הלקות", ההפך, הוא עוסק בחוויות החיוביות ובזהות של אנשים עם מוגבלויות שמתגבשת מתוך הלקות והמוגבלות. המודל מסייע בכך על ידי פיתוח התנועה לאומנות לאנשים עם מוגבלויות, שבה הם מחזקים בצורה קולקטיבית את הזהות החיובית שלהם בעזרת [[אמנות חזותית|אומנות ויזואלית]], [[קברט]], מוזיקה ושירה.