טוב שבגויים הרוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא נכרכו יחד, רק נטען שהיא מימרה 'ברוח זו'
בדפוסי הירושלמי שלפנינו לא מופיעה המימרה כלל. במסכת סופרים שלפנינו יש את הגירסה הזו אך בתוספות מבואר שלפניהם לא הייתה. בכל מקרה תוספות מתייחסים לגירסה הזו כ'פירוש' "בירושלמי מפרש" ולכן הובאה בפיסקה 'פרשנויות'
שורה 11:
בספרות היהודית קיים [[קונצנזוס]] שהמאמר כפשוטו אינו מהווה פסיקה [[הלכה|הלכתית]], יש שרואים בו [[דרש]] שנאמר בדרך [[גוזמה]],{{הבהרה|מי? לא מובאות בערך דעות כאלה}} ויש שקיבלו אותו להלכה בשינויים שונים.
 
בעלי ה[[תוספות]] מקבלים את המאמר להלכה אך מסייגים שהמדובר הוא בשעת [[מלחמה]] בלבד,{{הבהרה|הם מציינים זאת בשם הירושלמי, האם נמצא בירו' לפנינו? אם כן, ראוי היה לציין את זה כבר בפסקה למעלה}} ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – '''לא מורידין ולא מעלין''', כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.{{הערה|תוספות על {{בבלי|עבודה זרה|כו|ב}}}} כדבריהם פסקו להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|{{רמבם|נזקים|רוצח ושמירת נפש|ד|יא}}}} וה[[שולחן ערוך]].{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|תכה|ה}}}}
 
לדעת רבינו [[בחיי בן אשר]] הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים ב[[אלוהים]].{{הערה|{{ויקיטקסט|רבינו בחיי על שמות יד}}}}