הבדלים בין גרסאות בדף "שקל (יחידת משקל)"

הוסרו 7 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
תיקון קישור, קו מפריד בטווח מספרים
(←‏ראו גם: {{וואלה!||ה"שנקל" של בית ראשון: משקולת קדומה של שני שקלים התגלתה בירושלים|3391853}})
מ (תיקון קישור, קו מפריד בטווח מספרים)
[[קובץ:Half Shekel.jpg|200px|ממוזער|שמאל|שקל כסף מתקופת [[המרד הגדול]] (ששווה לחצי שקל מקראי), בשנים [[66]] עד [[70]], (22 מ"מ, 13.19 גרם). מימין הכיתוב "ירושלים הקדושה" וענף של שלושה רימונים. ומשמאל "שקל ישראל" וכוס עומר.]]
'''שקל''' (ב[[אכדית]]: šiqlu שיקלו) היא יחידת משקל בימי קדם המוזכרת גם ב[[תנ"ך]], ששימשה לתשלום כסף וזהב. השימוש הראשון במושג שקל ידוע מ[[מסופוטמיה]] בערך ב-3000 לפנה"ס ושימש כיחידת משקל אכדית של כ-11 גרם [[שעורה תרבותית|שעורה]]. השקל המקראי היה שקול ל[[סלע (מטבע עתיק)|סלע]]. שקל אחד שווה 20 גרה, ומנה אחד שווה 60 שקלים. במשך הזמן השקל הפך ליחידת מטבע. כיום מידת משקל זו רלוונטית בעיקר אצל יהודים דתיים ומסורתיים למצוות [[פדיון הבן]]. השקל של חז"ל שקל חצי מהשקל המקראי. במקרא נזכר גם "שקל הקודש" ששימש עבור צורכי המשכן והמקדש.
 
==חישוב משקל השקל המקראי==
על פי [[ספר שמות]] ({{תנ"ך|שמות|ל|יג|ללא=ספר}}) בעניין של מפקד באמצעות מחצית שקל, נאמר כי השקל שווה ל-20 [[גרה (מטבע)|גרה]].
פעם נוספת נשנה גם בנביא שהשקל שווה 20 גרה. לפי הנאמר בפסוק זה ניתן גם לחשב, כי 60 שקלים שווים מנה אחד. "וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם. ({{תנ"ך|יחזקאל|מה|יב}}). מכאן גם ניתן ללמוד שבתקופה ההיא השתמשו בין היתר בשלוש אבני משקל: בני 15, 20 ו-25 שקלים שמשקלם הכולל, כאמור, שקול למנה.
 
על פי חז"ל ({{בבלי|בבא מציעא|לד|ב}}) השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו ל[[סלע (מטבע)|סלע]] המופיע ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] והיה שווה 4 זוזים. השקל התלמודי לעומתו היה בשווי של חצי השקל המקראי/סלע, והכיל רק שני [[זוז]]ים.
 
על פי [[רש"י]] שקל אחד גם שווה לארבעה זהובים, ובסך הכל חצי [[אונקיה]]. ({{תנ"ך|שמות|כא|לב|קצר=כן}}). ה[[רמב"ן]] מסכים איתו אך טוען "כי המלכים הנוכחים פחתו את הזהובים, כך שהדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שווה לשלשה רבעים של [[אונקיה]] למשקל של הארץ הזאת (צרפת)".
על פי הרמב"ם משקלו המקורי של השקל המקראי היה משקל 320 גרעיני [[שעורה תרבותית]], וחז"ל הוסיפו עליו ועשהו כמשקל מטבע ה[[סלע (מטבע)|סלע]] של בית שני ששקל 384 גרעיני שעורה בינוניות. על פי הרמב"ם ערכי המטבעות היו כדלקמן: הסלע שווה ל-4 דינרים, והדינר שווה ל-6 מעות (גרה), מעה שווה ל-2 פונדיון, ופונדיון שווה ל-2 איסרים, ואיסר שווה ל-8 פרוטות. על כן משקל מעה-גרה שווה 16 שעורות, איסר שווה ל-4 שעורות, ומשקל פרוטה שווה ל-0.5 שעורה ({{רמב"ם||שקלים|א|ב}}-ד')
 
שני שלישי השקל המקראי נקראים [[פים]], שהיא [[יחידת מידה]] עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 [[גרם]] (לפי [[ממוצע]] משקלן של אבני המשקל שנתגלו ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]].
 
בדיני [[עבד עברי]] שיש מישהו שרוצה לפדות אותו, יש לחשב את שנות העבודה עד היובל או עד השמיטה. "וְחִשַּׁב, עִם קֹנֵהוּ, מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל;,וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָׂכִיר, יִהְיֶה עִמּוֹ" ({{תנ"ך|ויקרא|כה|נ}}), כאשר שכר עבודה של שנה תמימה שקולה למנה, על פי רש"י, דהיינו 60 שקלי כסף מקראיים.
 
לגבי חובת הענקה לעבד בשעת שחרורו, קובע הרמב"ם, שיש לתת לו לא פחות משווה ל-30 שקלים/סלעים{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כא|לב}}; {{רמב"ם||עבדים|ג|כיד}}}}.
 
==אזכורים==
השקל מוזכר ב[[תנ"ך]] מספר פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת ה[[כסף (יסוד)|כסף]], אך גם [[זהב]].
 
בסיפור קניית [[מערת המכפלה]], מסופר ש[[אברהם]] רוכש ב-400 שקלי כסף עוברים לסוחר. {{ציטוטון|"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר." ({{תנ"ך|בראשית|כג|טו|טז}})}}
 
בסיפור חנוכת [[המשכן]] ב[[ספר במדבר]] כל אחד מנציגי השבטים הביא בין היתר תשורות שכללו, קערת כסף במשקל 130 שקלים, מזרק כסף ששקל 70 שקלים, וכף זהב ששקלה 10 שקלים, כך שבסיכום {{ציטוטון|"כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל-זְהַב הַכַּפּוֹת, עֶשְׂרִים וּמֵאָה." ({{תנ"ך|במדבר|ז|יג|פה}})}}.
 
במצוות [[מחצית השקל]], "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה'". ({{תנ"ך|שמות|ל|יג}}). וגם במחיר הקורבנות לכפרת חטאים ({{תנ"ך|ויקרא|ה|טו}}),
 
בדיני [[נדר (יהדות)|נדר]]ים, כאשר אדם נודר את עצמו, ישנם ערכים לפדיונו, כך שערך מבוגר בגילאי 20-6020–60 שווה 50 שקלי כסף בשקל המקראי, על פי מדד זה, שקיים באותו פרק אף לתינוקות, מצוות [[פדיון הבן]] נערכת ב-5 שקלי כסף, שכיום נערכים בכ-96.15 גרם כסף נקי.
 
ב[[ספר שמואל]] נערו של שאול אומר לו, כי יש לו רבע שקל כסף, שאפשר לתת אותו כתשורה לנביא על שירותו. ({{תנ"ך|שמואל א|ט|ח}})
 
בסיפור המקראי של קניית גורן ארונה היבוסי בידי [[דוד בן ישי]] מתבצעת הרכישה בשקל: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה: לֹא כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לה' אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם, וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים" ({{תנ"ך|שמואל ב|כד|כד}}). "וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת. ({{תנ"ך|דברי הימים א|כא|כה}}).
 
אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון: {{ציטוטון|'''וּמַאֲכָלְךָ''' אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ '''בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל''' לַיּוֹם}} ({{תנ"ך|יחזקאל|ד|י}}).
 
==מעבר למטבע==
העובדה שמידה זו מוזכרת לרוב בהקשר של מסחר, קניית קרקעות, קנסות ותרומות הביאה לכך ששמה הפך במשך הזמן לשמו של מטבע או מספר סוגים של מטבעות קדומים. בתקופת [[המרד הגדול]] נטבעו מטבעות מ[[ארד]] ומכסף, כשעליהם הכתובת "שקל ישראל". כתובת זו וכן ציורים שהופיעו על המטבעות מתקופת המרד הגדול מופיעים על מטבעות השקל המודרניים.
 
ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים ([[דינר]], סלע) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה '''דינרים''' נותן להם '''שקל''' או יגמרו מלאכתן ויטלו שני '''סלעים'''" ({{בבלי|בבא מציעא|עו|ב}})
9,013

עריכות