חיה אוסטרובר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Chayaostrower (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: עדכון |
←מחקר וספר: הגהה, עריכה קלה |
||
שורה 19:
ספרה, "ללא הומור היינו מתאבדים", מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה. הספר תורגם לאנגלית בשם: "It Kept Us Alive: Humor in the Holocaust ולגרמנית בשם: "Es hielt uns am Leben, Humor im Holocaust". הספר כולל בתוכו מגוון ראיונות עם 55 ניצולי שואה, ניתוחים של סוגי ההומור השונים, חקירה של תפקידם והצגה של ביטויי ההומור בגטאות ובמחנות. כן כולל הספר את סיפורם המופלא של שני ליצני גטו, רובינשטיין מ[[גטו ורשה]] והרשקוביץ מ[[גטו לודז']]. סקירת הספרות נחלקת לשני חלקים עיקריים: החלק ראשון עוסק בתיאוריות המרכזיות של ההומור והצחוק, כולל הומור יהודי, בו נסקרו ספרי מחקר ומאמרים רלוונטיים. החלק השני עוסק בנושא ההומור והצחוק בשואה, כפי שבא לידי ביטוי בהיגדים, באפיזודות ובאמצעי מבע שונים; שירים הומוריסטיים וסאטיריים, קברטים ומופעים הומוריסטיים ויצירות קריקטוריסטיות שנוצרו בשואה, ובו נסקרו ספרי מחקר, עדויות, יומנים, כרונולוגיות, ספרי אמנות ושירה בשואה. כן נסקרו ספרי מחקר וזיכרונות שנכתבו על ידי חלק מהמרואיינים.
אוסטרובר עוסקת בספר בשאלה האם בכוחו של ההומור לשמור על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו גם בהתמודדות עם אירוע טראומטי כמו השואה. ההומור בשואה לא הפחית את הזוועות האובייקטיביות שחוו הניצולים אלא את הרגשתם הסובייקטיבית בתגובה לזוועות האלה. לטענתה ובהתבסס על מחקרה, ההומור היה מנגנון ההגנה שסייע ליהודים בגטאות ובמחנות הריכוז להתמודד ולשרוד את המציאות הנוראה. השימוש בהומור ובצחוק בתקופת השואה היה ידוע בין הניצולים, אך עד כה לא הוקדש לו מחקר של ממש. מאמריה בנושא זה פורסמו באנגלית,
[[מייקל ברנבאום|פרופ' מייקל ברנבאום]] כתב במאמר ביקורת על ספרה:{{הערה|יהודים יכלו, ראו בפרק "קישורים חיצוניים"}}
שורה 33:
*'''הייתם צריכים להיות שם''', בימוי: [[ירון ניסקי]] ואבי מרקדו, שודר לראשונה ב[[כאן 11]], 2020.{{הערה|{{יוטיוב|AXXXGklaooY|שם=הייתם צריכים להיות שם – איך ההומור סייע ליהודים להתמודד עם זוועות השואה?|סוג=סרט תעודה|אורך=53:51|ערוץ=[[כאן 11]]|תאריך=20 באפריל 2020}}}}
הרצתה במסגרת התכנית "אקדמיה באלף" ([[קול ישראל]], [[רשת א']]) על "ההומור כמנגנון הגנה בשואה" (בין התאריכים: 15 ביוני 2001 ל-26 באוגוסט 2001). אוסטרובר כתבה שתי תוכניות לימוד (פיתוח משותף), בנושא: "הוראת השואה באמצעות בולים תמונות תמלילים וציורי ילדים" באמצעות מחשב. האחת יועדה לתלמידי
== פרס ==
| |||