אליהו גלעדי – הבדלי גרסאות

| שםתמונה = אליהו גלעדי.jpg

| השתייכות = {{סמל|אצלח"לי||+}}{{ש}}{{סמל|לחאצ"יל||+}}

| שנות הפעילות = 1937–1943
}}

'''אליהו גלעדי''' ([[1915]] -– [[7 באוגוסט]] [[1943]]) היה פעיל [[ציונות|ציוני]] בארץב[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] וממנהיגי [[לח"י]]. הוצא להורג על ידי אנשי המחתרת בעקבות חילוקי דעות חריפים ביותר בינו ולבין [[יצחק שמיר]] ופעילי לח"י אחרים, חבריו למחתרת הרגוהו.

אליהו גלעדי נולד בשנת [[1915]] כ'''אליהו אלברט גרין''' במשפחה יהודית [[חרדים|חרדית]] מן הכפר ביקאפאלווה {{רומ|Tăureni, Harghita}}(Bikafalva) שבמזרח [[טרנסילבניה]], באותם ימים חלק מ[[אוסטרו-הונגריה]]. הוא היה הבן הצעיר מבין שלושת בניהם ושתי בנותיהם של משה גרין, [[שוחט]] ותלמיד חכם, ושל רחל, בת למשפחת ייננים{{הערה|אתר בני עטרות}}. אליהו נשלח לישיבה ב[[סטמאר|סאטמאר]] אך הפסיק את לימודיו והיה לחניך אצל רצען. באותה תקופה הצטרף לתנועת [[בית"ר]]. לאחר שערק מן הצבא הרומני נמלט ל[[הונגריה]]. הוא עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1937]] מהונגריה באמצעות תנועת [[ההעפלה]] של בית"ר שפעלה שם. בארץ הצטרף ל[[אצ"ל]]. עם הפילוג באצ"ל בשנת [[1940]], על רקע אי הסכמתו של [[אברהם שטרן (יאיר)]] להפסיק את המלחמה ב[[בריטים]] בעת שלחמו ב[[גרמניה הנאצית]], הצטרף גלעדי לאנשי שטרן בעת שאלו יסדו את מחתרת הלח"י (שנקראה בראשיתה "אצ"ל בישראל").

לדעת חוקר הלח"י [[יוסף הלר]], התבטאה מגרעתו הגדולה של גלעדי בחוסר יכולתו לקבל [[מרות]]. לדבריו, באביב 1943 החל גלעדי להתמודד מול שמיר על הנהגת לח"י. שמיר רצה להפעיל את אנשי לח"י במבצע תעמולה נרחב ב[[היישוב|יישוב]], באימונים ובצבירת כוח עד שיתאושש הארגון ויחזור לפעילות נגד הבריטים. גלעדי לעומתו צידד במה שכינה "החרמת כספים", דהיינו מעשי [[שוד]], פריצות וגנבות, וכן תמך בהריגת מנהיגים פוליטיים של תנועות יריבות -– אנשי אצ"ל, מפקדי [[ההגנה]] וראשי מפלגות [[ציונות|ציוניות]]. כאשר שמיר ביטל פעולה של גלעדי שחשבה למסוכנת, הגיע גלעדי לדירת המסתור של שמיר ואיים לחסל אותו באקדחו אם עוד פעם יבטל פקודות שלו. על זה השיב לו שמיר: "גם לי יש אקדח". זה היה הרגע בו הגיע שמיר למסקנה שיש לחסל את גלעדי. לשני האנשים היו תומכים וחסידים והארגון עמד בפני פילוג. לדברי הלר תלו אנשי שמיר את [[התאבדות]]ו של אחד מאנשיהם ביוני 1943, בלחץ שגלעדי הפעיל עליו.

ברשימת חללי לח"י{{הערה|1=[http://www.lehi.org.il/?id=25 אתר לח"י]}} נכתב: "אליהו גלעדי (שאול) -– נפל בנסיבות טרגיות בתש"ג".

בדף לזכרו של גלעדי באתר "יזכור" של משרד הביטחון נכתב: "|{{ציטוטון|אליהו לא נידון על ידי חבריו בעוון בגידה -– הוא היה קרבן טראגי של לחימה בתנאי מחתרת – ו-38 שנה לאחר שהוצא להורג, נכלל שמו של אליהו ברשימת הנופלים במלחמות ישראל"}}.

הפרשה זכתה לספר בשם "פרשת הלוחם יונתן" מאת העיתונאי [[ברוך נאדל]], שיצא לאור ב[[ספריית תרמיל]] בשנת [[1976]], ולעיבוד טלוויזיוני בדרמה "גופה בחולות" משנת [[1999]], בבימויו של [[ריקי שלח]], [[תסריט]] של רון פלדמן, אסי דגני ו[[אריה קרישק]]{{הערה|[[אלי אשד]], [http://www.notes.co.il/eshed/42013.asp משימות הריגול של אריה קרישק], 13 במרץ 2008.}}.