נו דין דיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Israel0542 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 140:
הנרי קאבוט לודג' הבן, שגריר ארצות הברית בסייגון, סירב להיפגש עם דיים. בשומעו שמתוכננת הפיכה של הגנרלים של [[צבא דרום וייטנאם]] בהנהגת גנרל דון ואן מין ובתמיכת ה-CIA, העביר לודג' מסר סודי לגנרלים שארצות הברית לא תתערב. איש ה-CIA, לוסיין קונין, היה איש הקשר בין השגרירות לבין הגנרלים שהונהגו על ידי דראן ואן דון. קונין העביר לקבוצת הגנרלים סכום של 42,000 דולר כדי שיבצעו את ההפיכה וצירף הבטחה שכוחות ארצות הברית לא ינסו להגן על דיים.
 
ההוראות שבסופו של דבר הובילו למותם של דיים ושל אחיו, יצאו על ידי ו' אברל הארימן ובוצעו בסיועו של לודג'. כמי ששירת קודם לכן כ[[מושל (ארצות הברית)|מושל]] [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], כ[[מזכיר המסחר של ארצות הברית]] וכשגריר ארצות הברית ב[[מוסקבה]] וב[[לונדון]], היה הארימן בעיצומה של קריירה פוליטית. ב-[[1960]] מינה אותו [[הנשיא הנבחר של ארצות הברית|הנשיא הנבחר]] [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] להיות שגריר בכיר ובמסגרת תפקיד זה הוטל עליו לפעול "עם כל האמון שרוחש לו הנשיא ועם הידע האינטימי על כל ההיבטים של מדיניות ארצות הברית". ב-[[1963]], ניהל הארימן למעשה את וייטנאם "מבלי להיוועץ כלל בנשיא או בתובע הכללי".
 
דיים החל לחשוד שאיש מצוות האבטחה שלו כבר לא נאמן כלפיו. קני או'דונל, האחראי על תיאום לוח הזמנים של הנשיא קנדי, היה משוכנע שמק'ג'ורג' בנדי, [[היועץ לביטחון לאומי]], היה מקבל הוראות ישירות מהשגריר הארימן ולא מהנשיא. הוא היה מודאג במיוחד ממייקל פורסטל, מאנשי צוותו של בנדי, שיחד עם הארימן ניהל משרד קישור עצמאי בוייטנאם. במרכז פעולות הסיוע להפיכה עמדו אנשי תחנת ה-CIA בסייגון שקיבלו הוראות לא בשרשרת הפיקוד הרגילה של הסוכנות, אלא ישירות מהארימן ומפורסטל.