דבורה הכהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העתקת תיאור תמונה משדה התמונה לשדה הכיתוב בתבניות במידה ואין כיתוב (תג) |
שמואל בורג (שיחה | תרומות) |
||
שורה 45:
הכהן הציגה את המאבקים הפוליטיים סביב העולים לאורך הדרך, והתמזגו בוויכוחים על עיצוב צביונה החברתי –תרבותי של המדינה. כמו רעיון 'כור ההיתוך', או המאבקים על חינוך ילדי העולים וההתנהלות במחנות העולים ובמעברות. מחלוקות שגרמו למשברים ממשלתיים בשנות המדינה הראשונות.
במחקר על [[תוכנית המיליון]], תוכניתו של [[דוד בן-גוריון]] לעלייה המונית בשנים 1942–1945, (1994), מתואר כי נחישותו של בן-גוריון להבאת עלייה המונית בראשית הקמת המדינה, נבעה מהתוכנית שגיבש חמש שנים קודם לכן, בעיצומה של [[השואה]]. במחקר זה מתברר במפתיע כי באותן שנים גובש גם הרעיון של דרישת פיצויים מגרמניה עבור רכושם של הנספים בשואה.{{הערה|1=תוכנית המיליון, עמ' 175--204.}}
אחת השאלות הקרדינליות בשנות המדינה הראשונות הייתה דרך קליטתם של המוני העולים, שמשמעותה לא רק הכנת דיור ותעסוקה, אלא שיקולים כלכליים, ביטחוניים וערכיים. במחקר על התיישבות העולים ב[[נגב]] בעשור הראשון למדינה, בספר 'הגרעין והריחיים' (1998), מציגה הכהן מהלך שנראה אבסורדי באותם ימים של מחסור חמור באמצעי תחבורה: הקמת יישובים חקלאים של עולים בנגב, אזור שחון, שומם ברובו ומרוחק ממרכז הארץ. יתר על כן, באותו מהלך ביקשו להפוך את העולים יוצאי תימן, [[כורדיסטן]], [[הונגריה]] ואחרים, לא רק לעובדי אדמה, אלא גם לבני דמותם של אנשי [[נהלל]] ו[[כפר ויתקין]].
| |||