הבדלים בין גרסאות בדף "מוזיקה קלאסית ישראלית"

מ (הוספת קישור לנתן זך)
== האבות המייסדים ==
[[קובץ:Paul-Ben-Haim 0004.jpg|ממוזער|250px|שמאל|פאול בן-חיים בשיעור לסטודנטים למוזיקה]]
ראשוני המלחינים הקלאסיים שהגיעו ארצה באמצע שנות ה-30 הגיעו מתרבות מוזיקלית עשירה וענפה, שהקיפה מאות שנים של מסורות מוזיקליות, אסכולות שונות והתפתחות הדרגתית. מעושר התזמורות, המקהלות, ההרכבים הקאמריים והמוסדות להוראת מוזיקה שב[[מרכז אירופה]], הגיעו אל חברה צעירה, חדשה ומתחבטת בבעיות קיום קשות. המוזיקה שהייתה קיימת אותן שנים בארץ ישראל התמקדה ב[[זמר עברי|זמר העברי]], שמרכזו ב[[קיבוץ|קיבוצים]] וב[[תנועות נוער|תנועות הנוער]] מחד גיסא, ובמוזיקה האירופית הוותיקה והבטוחה, שהסתופפה בבתי האיכרים האמידים במושבות הוותיקות, אלה שלצד לימודי ה[[צרפתית]] חינכו את בנותיהם לפרוט על [[פסנתר]] ולזמר [[ליד]]ר, מאידך גיסא.{{הערה|יהואש הירשברג ואחרים, "יחזקאל בראון, חייו ויצירתו", הוצאת כרמל, 2017, מסת"ב: 978-965-540-676-4 עמ' 99–100}}
 
המלחינים שזה מקרוב הגיעו מאירופה רדופת ה[[נאציזם]] פיתחו להם סגנון ישראלי ייחודי, שלא היה קיים עד אז. הם הושפעו מסביבתם, מסממני הפולקלור והתרבות שמצאו בבואם ואף זה מזה. [[פאול בן-חיים]] הקנה במכוון למוזיקה שלו סגנון ארץ-ישראלי, ובמבט לאחור מסתבר שמלחינים אחרים, שיצרו יחד אתו את הסגנון [[הים התיכון|הים תיכוני]], סיגלו לעצמם גם הם נופך משפת המוזיקה האישית שלו. בניגוד לבן חיים, שראשית הסגנון הארץ-ישראלי שפיתח מופיעה כבר ב[[אורטוריה]] [[יורם (אורטוריה)|יורם]], שכתב לפני עלייתו ארצה, מלחינים אחרים פיתחו הבעה ישראלית ייחודית רק לאחר עלייתם לארץ. כך [[מרק לברי]], ששילב ב[[קונצ'רטו]] שלו ל[[אבוב]] סממנים [[ערבית|ערביים]] ושאב השראה מן השפה ה[[עברית]] וכך [[עדן פרטוש]], שמיזג ב"שיר תהילה" שלו ערכים עתיקים מן המזרח עם טכניקות אירופיות.{{הערה|כהן, נעימי זמירות ישראל, "מקורות וזרמים", עמ' 20–21}}{{הערה|חנוך רון, "היצירה המוזיקלית הישראלית", דור המייסדים}}