הקרב על נפח – הבדלי גרסאות

בשעה 13:10 הורה רפול לבן-שהם לסגת צפונה, לעזוב את העמדה על כביש הנפט ולהיערך מחדש להגנה על מחנה נפח. בן-שהם הותיר את סמח"ט 188, דוד ישראלי, עם 4 טנקים, בעמדת החסימה על ציר הנפט כדי להמשיך לבלום את התקדמות חטיבת שריון 51 לאורך הציר. בן-שהם עצמו התקדם צפונה בראש 11 הטנקים הנותרים. תוך כדי ההתקדמות זיהה הכוח עשרות טנקים סוריים של חטיבה 91 סמוך לגדר המזרחית של מחנה נפח. לאחר התייעצות עם רפול, פתח הכוח באש על כוח השריון הסורי ותקף אותו מאגפו הדרומי ומעורפו. בשעה 13:45 הודיע הסמח"ט כי הוא נוטש את עמדתו וחובר עלאל המח"ט, ובשעה 13:52 התאחדו הכוחות. כוח המח"ט, שנע בשטח סלעי ומשובש, המשיך להתקדם צפונה באיטיות, תוך ניהול [[לוחמת שריון|קרב שריון]] עם טנקים ו[[נגמ"ש]]ים באגף הדרומי של חטיבה 91. הכוח הצליח לפגוע במספר רב של טנקים סוריים, אך אחדים מכליו נפגעו מהאש הסורית והושבתו. כוח המח"ט החל בהסתערות בלתי מסודרת לכיוון נפח, והמח"ט איבד את השליטה על הטנקים שבפיקודו. בשעה 14:10 לערך נפגע טנק סמח"ט 188 והסמח"ט נהרג. בשעה 14:15 נותר טנק המח"ט לבדו על ציר הנפט. בשעה 14:30, בעודו נע בסמוך לערוץ [[נחל משושים]], כק"מ מדרום למחנה נפח, נפגעו המח"ט ו[[קצין אג"ם|קצין האג"ם]] של החטיבה, בני קצין, מאש [[מקלע]] שנורתה עליהם מטנק סורי, שחשבו שהושמד, ונהרגו. בשעה 14:35 הגיע אחד הטנקים מכוח המח"ט אל מחנה נפח. כמה דקות לאחר מכן הגיע טנק נוסף מהכוח, בפיקוד [[צביקה גרינגולד]], אל המחנה, אך מכשהבין שהמח"ט והסמח"ט נהרגו חבר גרינגולד אל מפקדת האוגדה בעליקה. שאר הכוח לא הגיע אל נפח.{{הערה|ברקאי, עמ' 403-391.}}