פפין הגוץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
←קורותיו: תיקון שמה של אשת פפין |
||
שורה 19:
בשנת [[741]], אחר מות אביו, קרל מרטל, עברה משרת המאיור-דומוס וכוחה ליד פפין ואחיו קרלומן, בניו החוקים של מרטל. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר. קרלומן האדוק פרש לחיי [[נזיר]]ות בשנת [[747]] והשאיר את השלטון על הממלכה הפרנקית בידיו של פפין, ששימש כמאיור-דומוס של המלך המרובינגי [[כילדריק השלישי]]. למעט תוארו כמלך, לכילדריק לא היה כוח ממשי, וכל ההשפעה וקבלת ההחלטות רוכזה בידיו של פפין. באותה שנה נמלט גריפו מן המנזר שבו היה כלוא וחיפש מחסה אצל [[אודילו מבוואריה]], שהיה נשוי לאחותו של פפין, הילטרודה. בתגובה כפה פפין, על אודילו הכרה במנהיגותו, ולאחר מותו של הלה (ב-[[748]]), מינה את [[טסילו השלישי]] כדוכס האחראי על האזור.
פפין החליט בשלב זה להפוך למלך באופן פורמלי, ולא רק מעשי. הוא פנה לאפיפיור [[זכריאס]] בשאלה, מי צריך להיות המלך - זה שיש לו את כוח בפועל או זה אשר מחזיק בתואר. התשובה הייתה ידועה מראש: האפיפיור זכריאס היה תלוי בכוחו של פפין וצבאו שיגן עליו מפני ה[[לומברדיה|לומברדים]]. בשנת [[751]], לאחר שקיבל את תמיכתו של ה[[אפיפיור]], הדיח פפין את כילדריק מתואר המלך, מה שהפך את כילדריק לאחרון המלכים המרובינגים. התמיכה של האפיפיור הבטיחה התנגדות אפסית, ופפין השלישי נבחר על ידי אספת עם של מנהיגים פרנקים למלך. שערו של כילדריק גולח והוא נשלח למנזר. פפין נמשח כנראה על ידי [[בוניפציוס הקדוש]] תחת הכינוי "מלך בחסד האל" (Dei gratia rex), תואר שהיווה תקדים חשוב בהתפתחות המלוכה במערב [[אירופה]]. יחד עם פפין המליך בונאפיציוס גם את אשתו של פפין,
ב-[[28 ביולי]] [[754]] הגיע ה[[אפיפיור]] [[סטפנוס השני]] ל[[פריז]], ומשח את פפין שנית בטקס חגיגי (טקס הסאקרום - Sacrum) שנערך ב[[בזיליקת סן-דני]]. האפיפיור העניק לו ולשני בניו את התואר "אבי הרומים" (patricius Romanorum). בשל תוחלת החיים הנמוכה באותה תקופה, נמשחו גם שני בניו של פפין, [[קרל הגדול|קרל]] ו[[קרלומן הראשון, מלך צרפת|קרלומן]]. טקס זה הוא הבסיס לשמה של [[האימפריה הרומית הקדושה]] (Sacrum Romanum Imperium).
| |||