פסיכופיזיקה – הבדלי גרסאות

{{בעבודה}}

 

פסיכופיזיקה היא אחד הענפים הראשונים שנוצרו בפסיכולוגיה, ושהחלו את ביסוסה כתחום מדעי. המונח נטבע לראשונה על ידי [[גוסטב פכנר]] ב-[[1860]], כאשר תיאר בספרו את מחקריו בנושא הקשר בין העולם הפיזי לבין האופן בו אנו תופסים אותו. ב-[[1879]] עסק בתחום זה אבי הפסיכולוגיה הניסויית, [[וילהלם וונדט]], במעבדתו שב[[אוניברסיטת לייפציג]]. וונדט, שעסק גם ב[[סטרוקטורליזם (פסיכולוגיה)|סטרוקטורליזם]], חקר כיצד נותנת התודעה משמעות לגירויים השונים שהחושים מעבירים ל[[מוח]]. אחת השיטות בהן בדק את הנושא הייתה ה[[אינטרוספקציה]] (התבוננות פנימה). [[ג'ורג' אליאס מילר]] (1860–1934) אף הוא ייסד מעבדה גדולה לחקר תחום זה, ותרומותיו שעיצבו תחום זה כפי שאנו מכירים אותו כיום, נופלות רק משל פכנר. חוקר מוביל נוסף הוא [[הרמן אבינגהאוס]], שחקר בין היתר את הזיכרון באמצעות שינון הברות תפל, שהן הברות חסרות משמעות, והוציא כתב עת מקצועי בתחום הפסיכולוגיה בשם "כתב עת לפסיכולוגיה ולפיזיולוגיה של איברי החושים".

 

אחד התחומים בהם עוסקת הפסיכופיזיקה הוא [[סף גירוי|סף הגירוי]]. כאשר גירוי פיזי מופעל בסביבתו של האדם, הוא מועבר למוח כ[[דחף עצבי]], שם הוא עובר עיבוד. הפסיכופיזיקה מנסה להבין מהו סף הגירוי האבסולוטי - עוצמת הגירוי המזערית ביותר המפעילה תגובה אצל האדם, כלומר, החל מאיזו עוצמה של הגירוי הוא יורגש אצל האדם. נבדקים גם ספי הבחנה - בכמה צריכה עוצמת הגירוי לגדול כדי שהאדם יבחין בשינוי בחושיו. המחקר בתחום סיפי הגירוי מושפע מ[[תאוריית גילוי האותות]], והוא נערך לגבי כל החושים של האדם.

 

מחקרים נוספים של החוקרים בתחום בודקים כיצד משפיע שינוי במימד מסוים של הגירוי הפיזי, על התחושה הסובייקטיבית של האדם את השינוי הזה. למשל, עלייה כפולה ב[[תדירות]] ה[[קול]] (לדוגמה מ-100 [[הרץ]] ל-200 הרץ), אינה מובילה להכפלה דומה בחוויה של הקול אצל האדם, אלא מתבטאת במדדים מקבילים שהם תפיסתיים ([[פיץ']]). השפעתם של שינויים בגירוי הפיזי על הגירוי הנתפס היא שונה לאורך הסקאלה של עוצמות הגירוי. לפיכך, למחקר הבודק את השפעת השינוי בגירוי על השינוי בחוויית האדם, יש השלכות יישומיות (למשל על אופן הייצור של [[פסקול]] ל[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]]).