בצ'אטה

בצ'אטה (Bachata) היא סגנון מוסיקה וריקוד לטיני פופולרי, שמקורו ברפובליקה הדומיניקנית, וכיום מוכר ברחבי העולם ובישראל. הוא נחשב רומנטי ואינטימי יותר מריקודי זוגות לטיניים אחרים כגון סלסה.

מוזיקת הבצ'אטה

מוסיקת הבצ'אטה היא בקצב 8/8 ומנוגנת במקור בעיקר ע"י אמנים מהרפובליקה הדומיניקנית בלווי שירה בספרדית, אולם כיום קיימים גם אמנים ממדינות שונות, כולל ישראל, השרים בסגנון הבצ'אטה בשפות שונות וכן רמיקסים וקאוורים של שירים בסגנון הבצ'אטה המבוססים על שירים בשפות שונות כגון אנגלית.

מקור המוסיקה

כמחצית הראשונה של המאה ה-20, האמן חוזה מנואל קלדרון הקליט את שיר הבצ'אטה הראשון שלו, “Borracho de amor” (שיכור מאהבה) בשנת 1962, שיצא בתקליטון 45 סיבובים לדקה. הסגנון שילב בין הסגנון הלטיני המוכר בולרו עם אלמנטים מסגנון הסון. במשך רוב קיומה, האליטה ברפובליקה הדומיניקנית התעלמה מהסגנון וזיהתה אותו עם אזורים לא-מפותחים ופשע. בשנות השמונים עדיין נחשבה סגנון וולגרי, גס וכפרי מכדי לשדר אותה בטלויזיה או ברדיו. אולם בשנות התשעים, כלי הנגינה התחלפו מגיטרה ספרדית ומראקס מסורתיים לכלי מיתר חשמליים וגווירו של הבצ'אטה המודרנית. התפתחויות נוספות, עם התחלפות המילניום, עם יצירת סגנונות ב'צאטה עירוניים ע"י הרכבים כגון מונצ'י ואלכסנדרה ואבנטורה.

כלים

להקת בצ'אטה אופיינית כוללת: רקינטו (גיטרה מובילה), סגונדה (גיטרה משנית), גיטרה בס, בונגוס וגווירו. הגיטרה המשנית משמשת להוספת סינקופות למוזיקה. המוזיקה כוללת מרכיבים מבולרו, כאשר הגיטרה המובילה מנגנת ארפג'יות עם אקורדים חוזרים בשילוב של אלמנטים מסגנון המרנגה, שבהם נגן ההקשה יעבור מהבונגו לתוף טמבורה. בשנות ה-60 וה-70 נעשה שימוש במרקס במקום גווירו, השינוי שנעשה בשנות ה-80 לשימוש בגווירו הפך את המוזיקה למתאימה יותר לריקוד.

הסטוריה של המוזיקה

אין בידינו מידע מסודר על הבצ'אטה בתקופת שלטונו של רפאל טרוחיו ברפובליקה הדומיניקנית עד 1961, שבה היתה צנזורה שחסמה מידע על הסגנון. לאחר הפתיחה של 1962 הקליטו אמנים נוספים מוזיקת בצ'אטה, אולם אז הסגנון נחשב עדיין נחשב לוריאנט של הבולרו. המונח "בצ'אטה" למוזיקה, שפירושו מסיבה כפרית פרועה, הוצג דווקא ע"י אלו שלא אהבו את הסגנון, וכאמור המעמדות הגבוהים בחברה הדומיניקנית ראו בה מוזיקה שמייצגת נחשלות תרבותית ולכן לא הקשיבו לה או רקדו איתה. זה כמובן השתנה מאד מאז, אולם היא לא הגיעה לפופולריות של הריקוד הלאומי הדומיניקני – מרנגה. כאמור גם הסגנון נתפס כבעל מילים חושניות במיוחד, אולי כתוצאה מכותבים שלא היו בעלי השכלה מוזיקלית או אקדמית, וכך גם סגנון הריקוד. בשנות השבעים הסגנון עוד היה לא מקובל, ונוגן כמעט במחתרת, אולם בתחילת שנות השמונים התרחש שינוי, כאשר תחנות הרדיו התחילו להשמיע את הסגנון בגלל ביקוש מהקהל, והופעות בצ'אטה נכנסו לתכניות טלויזיה. בנוסף הצליל הפך למודרני יותר עם השימוש בגיטרות חשמליות. בתחילת שנות התשעים התבלטו שני כוכבים צעירים: לואיס ורגאס ואנטוני סנטוס, אשר ניגנו הן מרנגה והן בצ'אטה, אבל נתפסו למעשה כאמני פופ מקומיים. אולם הפריצה הגדולה של הסגנון היתה עם יציאת האלבום Bachata Rosa של מי שנחשב הזמר הלאומי של הרפובליקה, חואן לואיס גרה, בשנת 1992 אשר זכה גם בגראמי, אשר כלל את שיר הנושא Bachata Rosa ואת השיר Burbujas de Amor. בתחילת המאה ה-21 פרצה להקת "אבנטורה" שהוקמה ע"י אחים ממוצא דומיניקני בארצות הברית, ביניהם אנטוני (רומאו) סנטוס (לא הזמר שהוזכר קודם), והעניקה לבצ'אטה את הצליל המוכר כיום, תוך שימוש באפקטים מודרנים של גיטרה חשמלית וטכניקות באס והשפעות של היפ-אופ ו-R&B. השיר Obsession שיצא בשנת 2002, נוגן ברשתות הרדיו ובמצעדים בכל העולם במשך השנים שלאחר מכן. אולם הלהקה הוציאה שירים רבים בתקופה זו ולמעשה הגדירה את הסגנון. במקביל אליהם בלטו גם הצמד מונצ'י ואלכסנדרה בעשור הראשון של המאה-21. שני ההרכבים התפצלו בתחילת העשור לאחר מכן.

כיום

כיום מוסיקת הבצ'אטה מנוגנת במועדונים ובפסטיבלים לטיניים בכל העולם. האמנים הבולטים בסגנון הם כיום: פרינס רויס, ג'יורי, פרנק רייס, רומאו סנטוס (יוצא להקת אבנטורה), להקת אקסטרמה, הקטור אקוסטה, לואיס וארגאס, יוסקר סרנטה (נפטר ב-2019), בצ'אטה הייטס, ראולין רודריגז, טובי לאב, דניאל סנטקרוז, גרופו אקסטרה ודני ג'יי בנוסף לאמנים הותיקים אנטוני סנטוס וחואן לואיס גרה. אחד השירים שהתפרסמו בשנים האחרונות הוא Deja Vu (פרינס רויס).

כיום מוקלטות גרסאות כיסוי (קאוורים) של שירי פופ, רגאטון, סלסה ומרנגה גם בסגנון הבצ'אטה, וכמו כן תקליטנים שונים נוהגים להפיק רמיקסים של שירים בסגנונות אלה במקצב הבצ'אטה. לעומת זאת יש המותחים ביקורת על מוזיקה זו, ומעדיפים את הבצ'אטה ה"אותנטית" בסגנון הדומיניקני המקורי. מדי שנה מוענק פרס ה"גראמי הלטיני" בקטגוריה מיוחדת לאלבום הבולט בסגנון מרנגה ובצ'אטה.

הריקוד

ריקוד הבצ'אטה הוא ריקוד לטיני זוגי הכולל "מוביל" (בדרך כלל גבר) ו"מובל" (בדרך כלל בחורה). במשך רוב הריקוד הם אוחזים ידיים באחת הצורות: אחיזה פתוחה שבה אוחזים ידיים במקביל, אחיזה סגורה (הדומה לאחיזה הסגורה, או אחיזת הטנגו ברוב הריקודים הלטיניים). צעד הבסיס של הריקוד מורכב כאשר המוביל מבצע מארבעה צעדים שמאלה: שלושה הכוללים העברת משקל, שמאל פותחת פיסוק, ימין סוגרת, שמאל פותחת שוב פיסוק, וימין סוגרת תוך ביצוע "טאפ" (צעד על קצות האצבעות ללא העברת משקל). לאחר מכן ארבעה צעדים ימינה: שוב שלושה צעדים עם העברת משקל, ימין פותחת פיסוק, שמאל סוגרת, ימין שוב פותחת פיסוק ימינה ושמאל סוגרת עם "טאפ". המובלת מבצעת באותו זמן צעדים מקבילים ברגליים הנגדיות, תחילה בתנועה ימינה ואחר כך שמאלה, כך שהם נותרים תמיד זה מול זה. בנוסף, הריקוד כולל סיבובים ותנועות שונות.

בצ'אטה חושנית (Sensual Bachata)

רקדנים ספרדים מקדיז (במחוז אנדלוסיה) יצרו בתחילת המאה ה-21 סגנון אחר של בצ'אטה, המבוסס על המקצב וצעדי הבסיס המקובלים, אולם כוללים תנועות גוף בעלות מראה חושני: הצמדת מקומות שונים בגוף הגבר והאשה, תנועות סיבוביות, תנועות גלים, אחיזה צמודה יותר ועוד. סגנון הבצ'אטה החושנית הפך להיות סגנון פופולרי, נלמד ונרקד במקומות רבים בעולם מאז 2010, וקיימים רקדנים רבים בסגנון זה בכל העולם ואולם הרקדנים הבולטים ביותר בתחום זה הם מספרד. קיימים כיום ארועים ופסטיבלים רבים בעולם בהם רוקדים בצ'אטה, וכך גם תחרויות עולמיות בהן BachataStars.

בצ'אטה אותנטית (Authentic Bachata)

רקדנים דומיניקנים המשיכו לפתח את ריקוד הבצ'אטה במאה ב-21 בהמשך ישיר לסגנון הדומיניקני המקורי, והוסיפו בו עבודת רגליים ואלמנטים נוספים. סגנון זה מכונה כיום "בצ'אטה אותנטית".

קיימים סגנונות נוספים בריקוד הבצ'אטה, כגון הבצ'אטה המודרנית, סלונית ובצ'אטנגו המשלב צעדי בצ'אטה וטנגו.

בצ'אטה בישראל

סגנון הבצ'אטה מוכר בישראל משנת 2000 בערך, מושמע ונרקד במועדונים הלטיניים. אולם הפופולריות עלתה משמעותית בעשור האחרון, שבו רוב מועדוני הסלסה בישראל החלו ללמד גם את סגנון הבצ'אטה החושנית. זוגות ישראלים רבים החלו להשתתף בתחרויות בצ'אטה עולמיות ולהגיע למקומות גבוהים ואף ראשונים. רוב הפסטיבלים הלטיניים בישראל החלו להקדיש רחבה ייעודית לריקוד הבצ'אטה וכך גם מועדונים רבים.

בשנים האחרונות החלו מספר אמנים ישראלים להקליט שירים בסגנון הבצ'אטה, לעיתים בשילוב של עברית וספרדית. כך למשל הזמר רותם כהן לדוגמא בשיר "כל כך יפה לך", והזמר נתי חן. כמו כן קיימים מספר תקליטנים ישראלים העורכים שירים ורמיקסים בסגנון הבצ'אטה, שחלקם מנוגנים במקומות רבים בעולם.

קישורים חיצוניים

• ערוץ היוטיוב של נתי חן
• ערות היוטיוב של הרקדנים דניאל ודזירה (ספרד)
• הופעת אופיר ועפרי בתכנית "גוט טאלנט" בערוץ 13