הבדלים בין גרסאות בדף "ליאונרד מאייר"

אין שינוי בגודל ,  לפני חודשיים
מ
←‏קריירה: תקלדה
מ (תקלדה)
מ (←‏קריירה: תקלדה)
ב-1946 היה לחבר סגל המחלקה למוזיקה באוניברסיטת [[שיקגו]], ב-1961 התמנה לפרופסור למוזיקה באוניברסיטת שיקגו וב-1975 לפרופסור ל[[מדעי הרוח]] ב[[אוניברסיטת פנסילבניה]]. ב-1988 הוענק לו תואר [[פרופסור אמריטוס]] מאוניברסיטת פנסילבני
 
בעבודה בעלת ההשפעה הרבה ביותר שכתב, "Emotion and Meaning in Music" {{כ}} (1956), שילב מאייר [[גשטאלט|תאוריית גשטאלט]] ותאוריות של ה[[פרגמטיזם|פרגמטיסטים]] [[צ'ארלס סנדרס פירס]] ו[[ג'ון דיואי]] בנסיון להסביר את קיום הרגש במוזיקה. פירס העלה סברה, לפיה כל תגובה מקובלת לאירוע מתפתחת במקביל להבנת תוצאותיו של אותו אירוע, ואז מופיעה תגובה רגשית ל"משמעות" האירוע. מאייר השתמש בבסיס זה ליצירת תאוריה על מוזיקה המשלבת ציפיות מוזיקליות בהקשר תרבותי ספציפי עם הרגש טהמשמעותוהמשמעות שהן מעוררות. עבודתו המשיכה להשפיע על תאורטיקאים, הן בתחום המוזיקה והן מחוצה לו, וכן נתנה בסיס למחקר פסיכולוגי קוגניטיבי של מוזיקה ותגובותינו לה.{{הערה|[https://www.nytimes.com/2008/01/02/arts/02meyer.html?_r=0 קתרין שאטוק, ניו יורק טיימס, "לאונרד ב. מאייר, חוקר משמעות המוזיקה, מת בגיל 89] 2 בינואר 2008}}{{הערה|[https://www.britannica.com/biography/Leonard-Meyer אנציקלופדיה בריטניקה, לאונרד מאייר]}}
 
לספרו משנת 1967, "Music, the Arts, and Ideas" נודעה חשיבות בהגדרת המעבר ל[[פוסטמודרניזם]] לאור יצירות חדשות כגון "מוזעיקה לתיאטרון הקסמים" של [[ג'ורג' רוכברג]], שביצוע הבכורה שלה היה באוניברסיטת שיקגו ב-1967.{{הערה|Leonard B.Meyer. ''Music, the Arts, and Ideas, (הוצאת אוניברסיטת שיקגו, 1967)}}