מרגרט תאצ'ר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 109:
 
בערב ה-[[21 בנובמבר]] 1990, לאחר שחזרה מוועידת פריז שעסקה בסיום [[המלחמה הקרה]], נכנסו ללשכתה בזה אחר זה חברי הקבינט והביעו חוסר אמון ביכולתה להמשיך לכהן כראש הממשלה. למחרת הודיעה תאצ'ר על [[התפטרות]]ה מתפקיד ראש הממשלה, לא לפני שהגיעה בפעם האחרונה לבית הנבחרים ועמדה מול האופוזיציה באחד הנאומים היותר מרשימים שלה, תוך שהיא מתפארת במילים: " אני נהנית מזה". בנאום התפארה בהישגי ממשלתה, באיכות החיים הטובה יותר של כל השכבות במדינה, וזאת כשהיא שוללת בבוז את הערותיהם של מנהיגי המפלגות הסוציאליסטיות. היא נפרדה מדאונינג 10 בנאום קצר בו אמרה כי היא עוזבת את אנגליה במצב טוב יותר משהייתה, כשנכנסה לתפקידה 11.5 שנים לפני כן, בשנת [[1979]], ונראתה דומעת, לראשונה, כשנכנסה למכוניתה. השפעתה של תאצ'ר במפלגה לא פחתה, ובסיבוב השני של הבחירות על ראשות המפלגה, היא הפעילה את כל כובד משקלה למענו של [[ג'ון מייג'ור]], בן טיפוחה ומי שהיה שר האוצר ושר החוץ בממשלתה, כממשיכה בתפקיד ראש הממשלה והביאה לבחירתו, על פני האו. בריאיון ל-[[BBC]] מספר חודשים לאחר מכן, סיפרה גם כן בדמעות כי ראתה במה שעשו לה חברי מפלגתה וחברי הקבינט מעשה של בגידה.
 
====יחסה לישראל וליהדות====
אחד האירועים בהם התגאתה מרגרט תאצ'ר לאורך כל חייה התרחש בילדותה, זמן רב לפני תקופת כהונתה כראש ממשלה: בתקופת השואה התכתבה אחותה, מוריאל רוברטס, עם חברה לעט בשם אדית מלבאואר, נערה יהודיה בת 17 מ[[אוסטריה]]. מלבאואר ביקשה מרוברטס שתסייע לה להימלט מארצה לאחר [[אנשלוס|סיפוחה לגרמניה]]. מכיוון שמשפחת רוברטס התפרנסה בדוחק מהמכולת אותה ניהל אבי המשפחה ולא היה באפשרותם לממן אדם נוסף, גייסו מרגרט, שהייתה אז רק בת 12, ואחותה, כספים במטרה לסייע למלבאואר. מלבאואר הצליחה להגיע לבריטניה, והתארחה שם במשך שנתיים בידי משפחות שונות, ביניהן משפחתה של תאצ'ר עצמה.
 
כפוליטיקאית וכראש ממשלה נחשבה תאצ'ר לידידה קרובה לעם היהודי. כחברת פרלמנט ושרה היא נאבקה כנגד אנטישמיות, ואף ביקרה בישראל במרץ [[1976]], טרם היבחרה לראשות הממשלה, ופגשה גם את ראש הממשלה לשעבר [[גולדה מאיר]]. בתקופת כהונתה כראש ממשלה ביקרה תאצ'ר בישראל בשנת [[1986]] ובכך הייתה לראש הממשלה הבריטי הראשון שמבקר בישראל בעת כהונתו. תאצ'ר נחשבה לידידת ישראל, אם כי התנגדה לבניית ההתנחלויות.
 
====פרישתה ומותה====
לאחר פרישתה מכס ראש הממשלה נשארה תאצ'ר חברת בית הנבחרים עד שנת [[1992]], אז קיבלה תואר ברונית.
 
ב-[[8 באפריל]] 2013 נפטרה תאצ'ר עקב [[שבץ מוחי]]. דוברה של תאצ'ר, הלורד בל, מסר את ההודעה הבאה לתקשורת הבריטית: "בצער רב מודיעים מרק וקרול תאצ'ר שאמם, הברונית תאצ'ר, מתה בשלווה בעקבות שבץ שבו לקתה הבוקר".{{הערה|{{ynet||בריטניה: מתה מרגרט תאצ'ר, "אשת הברזל"|4365427|8 באפריל 2013}}}} ב-[[17 באפריל]] [[2013]] נערכה הלווייתה של תאצ'ר, שהייתה ההלוויה הגדולה ביותר שנערכה לראש ממשלה בריטי מאז הלוויתו של [[וינסטון צ'רצ'יל]] ב-[[1965]]. גופתה של תאצ'ר [[שרפת גווייה|נשרפה]] ואפרה נטמן ב[[בית האבות המלכותי צ'לסי]], לצד אפרו של בעלה.
 
==הערכה וביקורת==
שורה 127 ⟵ 122:
 
בשנת [[2011 בקולנוע|2011]] הופק סרט על דמותה וחייה של תאצ'ר בכיכובה של [[מריל סטריפ]] – "[[אשת הברזל (סרט)|אשת הברזל]]".
 
====יחסה לישראל וליהדות====
אחד האירועים בהם התגאתה מרגרט תאצ'ר לאורך כל חייה התרחש בילדותה, זמן רב לפני תקופת כהונתה כראש ממשלה: בתקופת השואה התכתבה אחותה, מוריאל רוברטס, עם חברה לעט בשם אדית מלבאואר, נערה יהודיה בת 17 מ[[אוסטריה]]. מלבאואר ביקשה מרוברטס שתסייע לה להימלט מארצה לאחר [[אנשלוס|סיפוחה לגרמניה]]. מכיוון שמשפחת רוברטס התפרנסה בדוחק מהמכולת אותה ניהל אבי המשפחה ולא היה באפשרותם לממן אדם נוסף, גייסו מרגרט, שהייתה אז רק בת 12, ואחותה, כספים במטרה לסייע למלבאואר. מלבאואר הצליחה להגיע לבריטניה, והתארחה שם במשך שנתיים בידי משפחות שונות, ביניהן משפחתה של תאצ'ר עצמה.
 
כפוליטיקאית וכראש ממשלה נחשבה תאצ'ר לידידה קרובה לעם היהודי. כחברת פרלמנט ושרה היא נאבקה כנגד אנטישמיות, ואף ביקרה בישראל במרץ [[1976]], טרם היבחרה לראשות הממשלה, ופגשה גם את ראש הממשלה לשעבר [[גולדה מאיר]]. בתקופת כהונתה כראש ממשלה ביקרה תאצ'ר בישראל בשנת [[1986]] ובכך הייתה לראש הממשלה הבריטי הראשון שמבקר בישראל בעת כהונתו. תאצ'ר נחשבה לידידת ישראל,. אם כיהיא התנגדה לבניית ההתנחלויות.
 
==עיטורי כבוד עיקריים==