נ.ק.ו.ד. – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
* ענפי מינהל
==לאחר פירוק הנקו"ד==
בשנת [[1943]] קוצצו סמכויות הנקו"ד והוקם [[המשרד לביטחון המדינה (ברית המועצות)|המשרד לביטחון המדינה (מ.ג.ב.)]] (ב[[רוסית]]: Министерство государственной безопасности, Ministerstvo Gosudarstvennoi Bezopasnosti) שהיה שמה של ה[[משטרה חשאית|משטרה החשאית]] ה[[ברית המועצות|סובייטית]] בשנים [[1943]]-[[1953]]. בתקופת 1943 (כאשר הוא פוצל ממשרד הפנים) ועד לשנת [[1946]] הוא נקרא "נ.ק.ג.ב." - נרודני קומיסריאט גוסודרסטוונוי בזופסנוסטי - Народный комиссариат государственной безопасности). עם שינוי שמו בשנת 1946 ומינוי שר חדש, החלו להעביר לאחריותו של המשרד תפקידים שונים של ה[[המשרדמשרד לענייני פנים שלהפנים (רוסיה)|אם. וה. דה]] (המשרד לענייני פנים של רוסיה), ובמקביל, תפקידי ביון חוץ הוצאו מאחריותו של המשרד לידי [[ועדת המודיעין של ברית המועצות|ועדת המודיעין של משרד החוץ]]. ביון חוץ חזר לאחריות המשרד רק בשנת [[1951]]. ב-[[4 ביולי]] 1951 [[ויקטור אבאקומוב]], שעמד בראש המשרד, הועבר מתפקידו, וב-[[11 ביולי]] אותה שנה נעצר. במהלך סתיו 1951 נעצרו רבים מראשי המשרד.
 
בשנת 1953, ביום פטירת [[יוסיף סטלין]], המשרד אוחד עם משרד הפנים ובראש המשרד המאוחד הועמד [[לברנטי בריה]].
 
באותה תקופה עמדו בראש הארגון [[וסולוד מרקולוב]] (1946), [[ויקטור אבאקומוב]] (1946 - 1951), [[סרגיי אגולטסובאגולצוב]] (1951), [[סמיון איגנטייב]] (1951 - 1953).
 
==ראשי נקו"ד==
ראשי הנקו"ד היו למעשה שרים ותפקידם כונה רשמית 'הקומיסר העממי לענייני פנים'.