דוד ברשי – הבדלי גרסאות

בשנים 1900-[[1914]] מתבססהתבסס ד"ר ברשי בעבודתו הרפואית ורואהוראה עצמו כפטריוט [[הונגרי]]. הוא מפרסםפרסם מאמרים בכתבי עת רפואיים ומייסדוייסד את תחנות הטיפול הראשונות באם ובילד בבודפסט ונותןונתן להן את השם "טיפת חלב". המונח "טיפת חלב" הוא תרגום מצרפתית ({{צר|La Goutte de lait|La Goutte de lait}}, מילולית "טיפת חלב" וגם שמו העממי של פרח הגָלַנְתוּס). תחנת טיפת חלב הראשונה הוקמה בשנת [[1894]] על ידי ({{צר|(Léon-Adolphe Dufour|Léon Dufour (pédiatre}} בעיר {{אנ|Fécamp|Fécamp}} בצרפת. המונח "טפת חלב" ב[[עברית]], עבור תחנות לטיפול באם ובילד, הופיע ב[[עיתונות עברית|עתונות העברית]] כבר בשנת [[1905]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר היגער|שם=בעולם הרפואה, ההיגינא וידיעות הטבע - טפת חלב ותמותת הילדים|כתב עת=הצפירה|עמ=6|שנת הוצאה=17 בפברואר 1905|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1905%2F02%2F17&id=Ar00603&sk=C739DE58}}</ref>.

ברשי משתייךהשתייך לקהילה ה[[יהדות נאולוגית|יהודית הנאולוגית]] (יהדות רפורמית) אשר בראשה עמד ארנולד קיש. הוא היה פעיל בקהילת [[בודה (עיר)|בודה]] ומקדישוהקדיש זמנו במיוחד ל"[[חברה קדישא]]", בזמנו הפנוי הוא עוסקעסק ב[[סיף|סייף]]. ברשי רואהראה עצמו ציוני ונאבק במנהיגות הרשמית של יהדות הונגריה אשר הייתה ברובה אנטי-ציונית וכן בממשלה ההונגרית אשר הצרה את צעדיהם של הציונים. בשנת [[1903]] היה שותף לייסוד אגודת הסטודנטים הציונית "מכביאה" (Makabea).

בשנת [[1916]] נולדה בתם לילי<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://dorot.org.il/viewpage.asp?pagesCatID=5107&MemorialPage=1&Personkey=gf35g9g878878397832148321vx1&siteName=dorot|הכותב=|כותרת=דף הנצחה לרותם לילי ז"ל|אתר=קיבוץ דודות|תאריך=}}</ref>, הייתה ממקימי [[קיבוץ]] [[מעוז חיים]] ולאחר [[הפילוג בתנועה הקיבוצית]] עברה עם עברה עם משפחתה, בעלה אליעזר וחמשת ילדיה, לקיבוץ [[דורות]].

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הואשימש משמשברשי כמפקד [[בית חולים]] צבאי בדרגת סרן וזוכהוזכה לכמה אותות הצטיינות.

לאחר המלחמה הוא מנהלניהל בית חולים תחת משטרו ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] של [[בלה קון]] ואחר כך תחת שלטונו של [[מיקלוש הורטי]], אשר הקים "צבא לבן" במזרח המדינה, שהיה מכוון כנגד צבאו האדום של קון ונכנס לבודפשט בנובמבר [[1919]] בראש צבאותיו. הורטי היה שמרן ימני ו[[אנטישמיות|אנטישמי]] מובהק<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201149.pdf|הכותב=מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה|כותרת=הורטי, מיקלוש (1868-1957)|אתר=יד ושם|תאריך=}}</ref>, והחיל מדיניות אנטישמית תוקפנית הגם שהתנגד לרדיקליות של ה[[נאצים]] ו[[צלב החץ]]. בתקופת שלטונו התרחשה [[שואת יהודי הונגריה]].בעקבות התגברות האנטישמיות, מחליטההחליטה קבוצת חברים מהאנטיליגנציה היהודית בבודפשט, בינהם בעלי מקצועות חופשיים ואמנים, לעזוב את הונגריה ולעלות לישראל. ברשי, על אף שהיה ראש קהילת בודא (החלק המערבי של בודפסט) החליט לעזוב את החיים הנוחים ומעמדו הרם ולעלות עם משפחתו לישראל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה השוקד|שם=עוכרי ישראל בהונגריה|כתב עת=דאר היום|עמ=2|שנת הוצאה=17 באוקטובר 1923|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1923%2F10%2F17&id=Ar00201&sk=DAF4E44B}}</ref>. הם מתישביםהתיישבו ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה בירושלים]] ב[[בית ויטנברג]] ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[העיר העתיקה בירושלים|עיר העתיקה בירושלים]] (זה הבית אותו רכש [[אריאל שרון|אריק שרון]] בשנת [[1987 בישראל|1987]]).

עם הגעתו לירושלים מצטרףהצטרף ברשי ל"אגודת הרופאים העברים" ובנובמבר [[1920 בארץ ישראל|1920]] הוא גם נבחר כאחד מחברי הוועד של האגודה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ירושלים יום יום - באגודת הרופאים העברים|כתב עת=דאר היום|עמ=3|שנת הוצאה=23 בנובמבר 1923|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1920%2F11%2F23&id=Ar00305&sk=2A2CF0D2}}</ref>. כמו כן, מתחילהתחיל ברשי בהטפה להקמת תחנות למתן טיפול וייעוץ לאם ולילד ומפרסםופרסם מאמרים בנושא בעיתון "[[דואר היום|דאר היום]]"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר דוד ברשיא|שם=ההד הראשון|כתב עת=דאר היום|שנת הוצאה=11 במרץ 1921|קישור=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dhy/1921/03/11/01/article/8}}</ref>.

בחודש מאי [[1921 בארץ ישראל|1921]] פותחפתח ברשי פוליקליניקה (מִרפָּאה) ב[[מאה שערים]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=עזרת חולים - פתיחת פוליקליניקה על הד"ר ברשי|כתב עת=הארץ|עמ=3|שנת הוצאה=29 במאי 1921|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1921%2F05%2F29&id=Ar00301&sk=F2F27C1B}}</ref> המיועדתאשר יועדה לטיפול באם ובילד. ב"דאר היום" הוא מפרסםפרסם מודעה בזו הלשון: "חברת 'עזר יולדות' בירושלים מודיעה לנשי ירושלים כי הפוליקליניקה של הרופא המומחה למחלות ילדים, ד"ר דוד ברשיא מיעצת לאמהות ולהמתעתדות להיות אמהות, במטרה ליעץ להן, ביחוד בשאלת הטיפול בילדים, כגון הזנת הילד וכלכלתו, הטיפול בגופו וכו'. העצה והעזרה תנתנה חנם"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דוד ברשיא|שם=חברת "עזר יולדות" בירושלים|כתב עת=דאר היום|שנת הוצאה=18 במאי 1921|קישור=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dhy/1921/05/18/01/article/2.1}}</ref>.

בתחילת יוני שולחשלח ברשי מכתב ליצחק מקס רובינוב, המנהל של "קבוצת עזרה מדיצינית של ציוני אמריקה לארץ ישראל" (ק.ע.מ.צ.א. אשר בסוף אותה שנה תהפוך ל"[[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]]"), ומציעוהציע לו שיתוף פעולה "ביחס לסידור תחנת ביקורים לאמהות". רובינוב מקבלקיבל בברכה את הצעתו של ברשי ומדגישוהדגיש את החשיבות של "תחנות הוראה לאמהות", ובכך שתהיה "אחדות בשיטת העבודה ובעיקר בסטטיסטיקות של ארבע התחנות (שכבר פועלות בעיר) ותחנות אשר תפתחנה בעתיד"<ref>מכתב תשובה של יצחק מקס רובינוב לד"ר ברשי מתאריך 15 ליוני 1921.</ref>.

בחודש יוני 1921 מתפרסמתהתפרסמה בעיתון "[[סקירה יהודית-הונגרית]]" (ב[[הונגרית]]: '''Magyar-Zsidó Szemle''') ידיעה על כינוס האסיפה השנתית של "החברה היהודית לייסוד מושבי קיץ לילדי ישראל". האסיפה החליטה לשלוח "את ברכותיה החמות לאדון ד"ר ברשיא, רופא בירושלים, שהמוסד הוא אחד מיצירותיו המרובות על שדה הגנת הילד העברי, לבחר בו כמנהל הכבוד של החברה ולידסולייסד על שמו קרן מיוחדת בשם 'קרן היובל על שם ד"ר דוד ברשיא'"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=חברה ליסוד מושבי-קיץ לילדים|כתב עת=דאר היום|עמ=3|שנת הוצאה=9 באוגוסט 1921|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1921%2F08%2F09&id=Ar00309&sk=CDC416F0}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=בית קיץ לילדים עברים בבודפסט|כתב עת=הארץ|עמ=2|שנת הוצאה=17 באוגוסט 1921|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1921%2F08%2F17&id=Ar00209&sk=C740732B}}</ref>.

בחודש ספטמבר [[1921 בארץ ישראל|1921]] מפרסםפרסם ד"ר ברשי מודעה על מעבר מעונו מ[[מאה שערים]] ל[[בית ויטנברג|חצר ויטנברג]] בעיר העתיקה ליד [[שער שכם]]. המודעה מציינת שעות פתיחת ה[[קליניקה]] וכן שעות ל"מועצת האמהות" (ייעוץ לאמהות) אשר יהיו בחינם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=מודעה על העברת המרפאה|כתב עת=הארץ|שנת הוצאה=7 בספטמבר 1921|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1921%2F09%2F07&id=Ar00112&sk=F6ECC332}}</ref>.

שיתוף הפעולה עם הדסה ועם יצחק רובינוב ממשיךנמשך ובחודש ינואר [[1922 בארץ ישראל|1922]] מתמנההתמנה ברשי, מטעם הדסה, לרופא של המושבות הסמוכות ל[[הכנרת|כנרת]] כולל [[דגניה א']], [[דגניה ב']] ו[[מנחמיה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ב"הדסה"|כתב עת=הארץ|עמ=3|שנת הוצאה=18 בינואר 1922|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1922%2F01%2F18&id=Ar00304&sk=DB879D5D}}</ref>.

במהלך [[1924 בארץ ישראל|1924]]-[[1925 בארץ ישראל|1925]] משמששימש ברשי כרופא נשים הרות ומילדות ורופא ילדים ב"הדסה" ב[[חיפה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=פעולות "הדסה" בחיפה|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=7 בינואר 1925|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1925%2F01%2F07&id=Ar00404&sk=A9C66925}}</ref> וכן כמנהל בית המרפא לילדים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=עבודת "הדסה" בחודש פברואר|כתב עת=דאר היום|עמ=4|שנת הוצאה=8 באפריל 1924|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1924%2F04%2F08&id=Ar00402&sk=C3576340}}</ref>. בתפקידו הוא פועלפעל גם למתן תזונה וכלכלה נכונה לילדים משכבות חלשות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ב"נצח ישראל"|כתב עת=דאר היום|עמ=4|שנת הוצאה=17 במרץ 1924|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1924%2F03%2F17&id=Ar00405&sk=390FDE48}}</ref>.

בסוף חודש אוגוסט 1926 עוברעבר ד"ר ברשי מחיפה לתל-אביב ומתמנהוהתמנה למנהל בית הילדים שעל יד "הדסה"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ב"הדסה"|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=30 באוגוסט 1926|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1926%2F08%2F30&id=Ar00403&sk=6B7F89EA}}</ref>.

בנובמבר [[1928 בארץ ישראל|1928]] עוזבעזב ברשי את משרתו כמנהל מחלקת הילדים בבית החולים "הדסה" בתל-אביב ופותחופתח פרקטיקה פרטית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ד"ר דוד ברשיא|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=26 בנובמבר 1928|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1928%2F11%2F26&id=Ar00401&sk=33F2FBC2}}</ref>, במקביל הוא משמששימש כחבר ועד של [[ההסתדרות הרפואית בישראל|ההסתדרות הרפואית]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=בין הרופאים|כתב עת=דבר|עמ=|שנת הוצאה=24 באוקטובר 1928|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1928%2F10%2F24&id=Ar00401&sk=DECAF0F9}}</ref>.

ב-8 בנובמבר [[1930 בארץ ישראל|1930]] פתח ד"ר ברשי את "בית הילד" במעונו ב[[שדרות רוטשילד]] ב[[תל אביב-יפו|תל-אביב]]. המעון, יועד לטיפול ב-15 ילדים אשר אין לא נמצא להם מקום טיפולי אחר מפאת [[יתמות]] או סיבות אחרות.בטקס הפתיחה השתתפו [[הרב הראשי]] [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|עוזיאל]], [[חיים נחמן ביאליק|ח.נ. ביאליק]] וממלא מקום ראש העירייה [[ישראל רוקח]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=בתל-אביב וביפו - "בית הילד"|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=11 בנובמבר 1930|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1930%2F11%2F11&id=Ar00407&sk=8E11B8EF}}</ref>.

בתקופה זו ממשיךהמשיך ברשי בפעילותו הציבורית, הוא היה פעיל בהסתדרות הרפואית ונושא מטעמה הרצאות לקהל הרחב בתל-אביב<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=הרצאות מטעם הסתדרות הרפואית|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=4 באוגוסט 1933|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=ADELAN&_ga=2.265722255.1216297855.1600011861-1249739498.1562663361#panel=search&search=1}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=בבית הבריאות הדסה|כתב עת=הארץ|עמ=8|שנת הוצאה=26 בפרואר 1935|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1935%2F02%2F26&id=Ar00712&sk=1644E416}}</ref>.

בשנת 1946 מוסריםמסרו בני הזוג ברשי את ביתם, ברחוב זמנהוף 42 בתל-אביב, לאגודת הסופרים. הם עובריםעברו לגור עם משפחת בתם נעמי (פק) בקיבוץ נען. בנען משמששימש ד"ר ברשי כרופא מחליף. ברשי נפטר ונקבר בקיבוץ נען בשנת 1954.