רצועת הביטחון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 251:
טענות נוספות הן{{מקור}} שבצורת הנסיגה מלבנון – יציאה חד צדדית ללא סיום משא ומתן עם סוריה ולבנון, נטישת צד"ל והתושבים המיודדים עם ישראל וחוסר הכנת השטח להצבת הצבא הלבנוני, אפשרה ישראל לחזבאללה להשתלט על כל דרום לבנון, וסייעה לכוחות חזבאללה להתבצר לאורך כל קו הגבול שהובילה ל[[מלחמת לבנון השנייה]]. גם המהלך עצמו של נטישת צד"ל בסיום תפקידו, ספג ביקורת נוקבת בחברה הישראלית, בשל הצורה שבה ישראל נטשה בני ברית. היו שטענו כי הדבר יגרום לכך, שלישראל יהיה קושי ליצור בריתות בעתיד.
 
מאידך, יש הטוענים, דוגמת ד"ר [[גיא בכור]], כי חזבאללה השתמש בהתנגדות לישראל וצה"ל כסולם ומנוף לטפס בחברה הלבנונית ולתפוס בה מעמד בכיר (למשל, חזבאללה מנמק את הישארותו מיליציה חמושה בהגנה על לבנון מפני "התוקפנות הישראלית"), ולכן, כשיצאה מלבנון עשתה ישראל מהלך נכון, והשמיטהושמטה את הסולם הזה מתחת לרגליו.
 
נסיגת צה"ל מדרום לבנון חיזקה את הטענה שקרב מוחות בין הצה"ל לבין חזבאללה הוכרע לטובת חזבאללה ושימש מודל לקרב המוחות שהתנהל ברצועת עזה בין צה"ל לחמאס.{{הערה|כתבה של עמוס הראל בעיתון הארץ מנובמבר 2013,