מתמטיקה – הבדלי גרסאות

נוספו 28 בתים ,  לפני 3 שנים
עריכה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפילוסוף
מפרשן (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 4:
'''מָתֵמָטִיקָה''' היא [[דיסציפלינה|תחום דעת]] העוסק במושגים כגון [[כמות (מתמטיקה)|כמות]], [[מבנה (מתמטיקה)|מבנה]], [[מרחב (מתמטיקה)|מרחב]] ו[[שינוי (תהליך)|שינוי]]. ה[[מתמטיקאי]]ם מחפשים דפוסים ותבניות משותפות ב[[מספר]]ים, במרחב, ב[[מדע]] ובהפשטות דמיוניות.{{הערה|1=Steen, L.A. (April 29, 1988) ''The Science of Patterns.'' [[Science]], 240: 611–616. and summarized at [http://www.ascd.org/publications/curriculum-handbook/409/chapters/The-Future-of-Mathematics-Education.aspx Association for Supervision and Curriculum Development].}}{{הערה|Devlin, Keith, ''Mathematics: The Science of Patterns: The Search for Order in Life, Mind and the Universe'' (Scientific American Paperback Library) 1996, {{ISBN|9780716750475}}}}
 
המתמטיקה התפתחה מ[[מנייה]], [[חישוב]] ו[[מדידה]] ומהמחקר השיטתי של [[צורה (גאומטריה)|צורות]] ו[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]] של עצמים מוחשיים. הידעה[[ידע]] והשימוש במתמטיקה בסיסית היוו תמיד חלק טבעי וחיוני בחיי האדם והקבוצה. ניתן למצוא שכלולים של הרעיונות הבסיסיים בטקסטים המתמטיים שהגו ה[[מתמטיקה במצרים העתיקה|מצרים]], ה[[מתמטיקה בבבל|בבלים]], ה[[מתמטיקה בהודו העתיקה|הודים]], ה[[מתמטיקה בסין העתיקה|סינים]], ה[[מתמטיקה ביוון העתיקה|יוונים]] וה[[מתמטיקה באסלאם|מוסלמים]]. כבר בשלב מוקדם בלטו שלושה מאפיינים המלווים את המתמטיקה עד היום:
* [[הפשטה (מתמטיקה)|הפשטה]]: אף שמקורם של חלק מן העצמים המתמטיים בעולם הממשי, הדיון המתמטי בהם כרוך בהפשטה ניכרת. ה[[מספר טבעי|מספר]] 5 עשוי לייצג 5 אבנים או 5 תפוחים, אך המתמטיקה עוסקת במספר כ[[ישות]] עצמאית, שאינה מייצגת דבר. ה[[מעגל]] מזכיר לנו חפצים מוחשיים עגולים, כגון [[גלגל]], אך הגאומטריה עוסקת במעגל מופשט, חסר משקל וחסר נפח ומושלם בצורתו.
* [[הכללה (מתמטיקה)|הכללה]]: המתמטיקה בוחנת את עצמיה המופשטים בראייה רחבה, תוך חיפוש מאפיינים כלליים שלהם. מושג ה[[מספר]] כולל בתוכו סדרה של הכללות: מעבר מ[[מספר טבעי|מספרים טבעיים]] ל[[מספר שלם|מספרים שלמים]], מהם ל[[מספר רציונלי|מספרים רציונליים]], מהם ל[[מספר ממשי|מספרים ממשיים]] ומהם ל[[מספר מרוכב|מספרים מרוכבים]]. בכל אחת מ[[מערכות מספרים|מערכות המספרים]] הללו מוכלת המערכת שקדמה לה.
שורה 14:
 
==אטימולוגיה==
מקור המילה "מתמטיקה" במילה ה[[יוונית עתיקה|יוונית העתיקה]] μάθημα (מתמה, máthēma), שפירושה: "למידה, לימוד, מדע". בנוסף קיבלה המילה, עוד בעתב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], את המשמעות הצרה יותר של "לימוד מתמטי". [[שם תואר|שם התואר]] המתאים ביוונית הוא μαθηματικός (מתמטיקוס, mathēmatikós), שפירושו: "קשור ללמידה"; כמו השם שהוא נגזר ממנו, גם התואר קיבל משמעות צרה יותר, דהיינו "מתמטי, קשור למתמטיקה". התואר משמש בפרט בביטוי μαθηματικὴ τέχνη (מתמטיקה טכנה, mathēmatikḗ tékhnē), כלומר (ב[[תרגום חופשי]]) "מקצוע המתמטיקה", או ב[[לטינית]] ars mathematica (ארס מתמטיקה), כלומר "אמנות המתמטיקה".
 
[[שמואל אבן תיבון]], בתרגומו ל"[[מורה הנבוכים]]", בתחילת [[המאה ה-13]], השתמש במילה "לימודיים" במשמעות של מתמטיקה. בכך הלך ישירות על פי ה[[ערבית]] ("תעאלים") והיוונית. [[יהודה אלחריזי]], שתרגם אף הוא את "מורה הנבוכים", השתמש בביטויים "חכמת הלימודים" ו"חכמות לימודיות" במשמעות של מתמטיקה.{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה1|[[גד בן-עמי צרפתי]], '''מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים''', [[הוצאת מאגנס]], תשכ"ט.}}
336

עריכות