דוד ברשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 37:
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] שימש ברשי כמפקד [[בית חולים]] צבאי בדרגת סרן וזכה לכמה אותות הצטיינות.
 
לאחר המלחמה הוא ניהל בית חולים תחת משטרו ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] של [[בלה קון]] ואחר כך תחת שלטונו של [[מיקלוש הורטי]], אשר הקים "צבא לבן" במזרח המדינה, שהיה מכוון כנגד צבאו האדום של קון ונכנס לבודפשט בנובמבר [[1919]] בראש צבאותיו. הורטי היה שמרן ימני ו[[אנטישמיות|אנטישמי]] מובהק<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201149.pdf|הכותב=מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה|כותרת=הורטי, מיקלוש (1868-1957)|אתר=יד ושם|תאריך=}}</ref>, והחיל מדיניות אנטישמית תוקפנית הגם שהתנגד לרדיקליות של ה[[נאצים]] ו[[צלב החץ]]. בתקופת שלטונו התרחשה [[שואת יהודי הונגריה]].בעקבות התגברות האנטישמיות, החליטה קבוצת חברים מהאנטיליגנציה היהודית בבודפשט, בינהם בעלי מקצועות חופשיים ואמנים, לעזוב את הונגריה ולעלות לישראל. ברשי, על אף שהיה ראש קהילת בודא (החלק המערבי של בודפסט) החליט לעזוב את החיים הנוחים ומעמדו הרם ולעלות עם משפחתו לישראל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה השוקד|שם=עוכרי ישראל בהונגריה|כתב עת=דאר היום|עמ=2|שנת הוצאה=17 באוקטובר 1923|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1923%2F10%2F17&id=Ar00201&sk=DAF4E44B}}</ref>. הם התיישבו ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה בירושלים]] ב[[בית ויטנברג]] ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[העיר העתיקה בירושלים|עיר העתיקה בירושלים]] (זה הבית אותו רכש [[אריאל שרון|אריק שרון]] בשנת [[1987 בישראל|1987]]). היה זה זמן קצר לאחר השריפה הגדולה שפרצה בבית ב[[מאורעות תר"פ]] והבריטים מימנו את תיקון החצר. ביחד עם ברשי היו האמן שלמה ידידיה, חותנו [[מרדכי אבי-שאול|מרדכי אבי שאול]], אחיו האופטיקאי אלכסנדר ידידיה, בנו גרשון ידידיה, הרופא ד"ר ברשי, המהנדס האמן מרדכי מושוני, חיים משה דננברג והעו"ד [[מרדכי בוקסבוים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jerusalem-old-city.org/164218/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D|הכותב=|כותרת=חלק (קטן) מסיפורה של חצר ויטנברג|אתר=סיפורים ירושלמיים|תאריך=}}</ref>.
 
עם הגעתו לירושלים הצטרף ברשי ל"אגודת הרופאים העברים" ובנובמבר [[1920 בארץ ישראל|1920]] הוא גם נבחר כאחד מחברי הוועד של האגודה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ירושלים יום יום - באגודת הרופאים העברים|כתב עת=דאר היום|עמ=3|שנת הוצאה=23 בנובמבר 1923|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1920%2F11%2F23&id=Ar00305&sk=2A2CF0D2}}</ref>. כמו כן, התחיל ברשי בהטפה להקמת תחנות למתן טיפול וייעוץ לאם ולילד ופרסם מאמרים בנושא בעיתון "[[דואר היום|דאר היום]]"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר דוד ברשיא|שם=ההד הראשון|כתב עת=דאר היום|שנת הוצאה=11 במרץ 1921|קישור=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dhy/1921/03/11/01/article/8}}</ref>.