נחום וייספיש – הבדלי גרסאות

= וייספיש נחום וייספיש (ר' נחום משפיה) =

'''נחום וייספיש''' נולד בירושלים בשנת תרמ"ח (1888) לרבי דוד בהר"ן ולשרה שלזינגר, בתו של עקיבא יוסף שלזינגר. מצד אביו היה נכדו של רבי נחום לעווי, הידוע גם כצדיק משאדיק ונקרא על שמו. נחום היה הילד השביעי מתוך שמונה ילדים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליעזר ריבלין|שם=ספר היחס - צאצאי נחום לעווי ומינה לאה לבית ריבלין|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2010|עמ=}}</ref> בילדותו, למד נחום ב[[ישיבת עץ חיים|ישיבת "עץ חיים"]]. בהיותו בן 17 בלבד שודך לבתו של [[חיים דב קנטור]]. שידוך שהיה יוצא דופן מאוד באותם הימים, בין איש עובד אדמה מן המושבות לבין בחור ישיבה מנטורי קרתא. בעודר' חיים דוב גרשגר במושבה מאיר שפיה, הוא רצה שבנותיו יתחתנו עם בחורי ישיבה טובים מירושלים ולכן, לפי תנאי החתונה היה מוכן לממן את חתנו כדי ישב וילמד תורה. ציפורה רחל, בתו של חיים דוב, הייתה עלמה יפה ומטופחת, בת 18, הגדולה בשנה מחתנה. לפי תנאיר' החתונהנחום הוא היה מיועדבאמת להמשיךהמשיך ללמוד ב[[חצר דיסקין|ישיבת "אוהל משה]]" על חשבון חתנו. את [[ישיבת אהל משה|ישיבת "אוהל משה"]] ניהל אביו, ר' דוד בהר"ן (בן הרב נחום). נחום נחשב לאחד מבחורי הישיבה המבריקים ביותר וכממשיך לאביו. לאחר כשלוש שנים, החליט נחום וייספיש שהוא מפסיק את לימודיו בישיבה ועובר לשפיה לעבוד את האדמה. הוא האמין שעבודת האדמה תאפשר לו לקיים את מצוות ארץ ישראל הלכה למעשה. יתכן שמעברמעבר זה נעשה בהשפעת שלושה גורמים משמעותיים: בהשפעת סבו [[עקיבה יוסף שלזינגר|עקיבא יוסף שלזינגר]] (בעל הלב העבר"י), שהיה מבוני ומתיישבי [[פתח תקווה]]. יתכן שנעשה בהשפעת אשתו, שהתגעגעה לביתה בשפיה ויתכן שההחלטה נעשתה בהשפעתובהשפעת חותנו ר' [[חיים דב קנטור|חיים דוב (קנטור)]] אשר הראה דוגמה אישית בעבודת האדמה ובאמונה שיש אפשרות לגשר בין היישוב הישן לבין עבודת האדמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.tidhar.tourolib.org/|הכותב=|כותרת=Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel {{!}} אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו|אתר=www.tidhar.tourolib.org|מידע נוסף=[חיים דוב] "השיא את בנותיו לבחורים ממיטב חניכי ישיבות ירושלים ועזר לסידורם במושבות, כדי ליצור מזיגה בין הישוב הישן ובין החדש. בכלל היה משתדל להביא שני חלקים נפרדים ומנוגדים אלה של הישוב לידי כך, שכל אחד מהם יכיר בערכים החיוביים של השני לטובת כלל האומה והארץ."|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-11-22}}</ref>. נחום וייספיש ואשתו פייגה רוח'ל (ציפורה רחל בת ר' חיים דוב קנטור) יצאו לשפיה הקטנה והמבודדת. העדות היחידה שיש לנו על מעבר זה, מעבר לסיפורי המשפחה, הייתה ציטוט מדבריו של וייספיש: "אדם העוסק ביישוב ארץ ישראל יכול לשלב בעבודתו גם לימוד תורה, וליישם את הלימוד הקשור בהלכות הקשורות לארץ הלכה למעשה" (דברי החתה[[החתם סופר|חת"ם סופר).]]<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=יוסיפה נחשון|שם=סבתא מרים מספרת - מרים לונדין|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=סטודיו צפריר|שנת הוצאה=2011|עמ=29}}</ref>

המעבר לשפיה לא היה פשוט לבן הישיבה מ[[נטורי קרתא]] שלא ידע דבר על עבודת האדמה ועל המושבות. הוא המשיך את המודל הייחודי שבו התחיל חותנו ר' חיים דוב: האיכר החרדי "-הציוני". ר' נחום היה מראשי המושבה וסייע ביד חותנו בכל פעילותו הציבורית. נחום ויספיש,הוא היה אישיות ייחודית שנודעה בדמותה ובפעולותיה כמשלבת תורה ועבודה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יוסי לונדין|שם=ר' חיים דוב קנטור - איש שפיה|כתב עת=מגד ירחים|כרך=|סדרה=סיוון תש"ע|מו"ל=בית הרב - הרב קוק}}</ref>.